גמ"ח המלווה למשלמי דמי חבר
בגמ': אבל הלוהו לא מאי טעמא כיון דמעיקרא לאו אדעתא דהכי אוזפיה לית לן בה (בבא מציעא סד, א).
הפוסקים דנו אודות גמ"ח שבכדי לקבל הלוואה צריך להיות חבר בגמ"ח, ולשלם כל חודש סכום מסויים לקופת הגמ"ח, אם זה בכלל ריבית.
בתשובות והנהגות (ח"א סי' תפז) כתב שהוא ריבית קצוצה, וכמבואר בשו"ע (יו"ד סי' קסד סי"ד) שאסור לומר לחבירו אלוך מנה על מנת שתתן זוז לפלוני, משום שהזוז הוא רבית שהרי מוציאו מחמת שמלוה לו, והרמ"א כתב שכן הדין אם אומר על מנת שתתן זוז להקדש.
אולם באופן שאין הגמ"ח מתנה את ההלואה בחברות, אלא שאינם דנים בבקשה אלא כשהיא באה מאחד שהוא חבר בגמ"ח, ומצוי שאף שהוא חבר לא מאשרים ההלואה, ונתינת המעות קודם אינה לצורך ההלואה אלא למצות גמ"ח, באופן זה לא נחשב אלא כריבית מוקדמת שהוא רבית דרבנן, ולא אסרו בריבית דרבנן במקום מצוה כגון הקדש. ומ"מ כתב, אמנם חוששני שלפעמים יבטיחו ממש הלואה ע"מ שיהיה חבר, ולכן הצעתי שיסדרו נתינת המעות בהיתר עיסקא.
ובחוט השני (רבית פ"י עמ' סז) כתב, קרן גמ"ח שכל המשלם תשלום של סך מסויים לגמ"ח בתשלום קבוע, נעשה חבר הגמ"ח ויש לו זכויות לקבל הלוואות מקרן הגמ"ח, והנהלת הגמ"ח אינה מלוה אלא לחברים, יש בזה חשש של רבית קצוצה דאורייתא, ולכל הפחות רבית דרבנן כיון שמשלם כדי שילוו לו, ואף אם עיקר ההלוואות לחברי הגמ"ח, ומלוים קצת גם לאנשים שאינם חברים בגמ"ח, אסור להלוות מקרן גמ"ח זו משום רבית. וההיתר ללוות מגמ"ח כזה הוא רק אם ההלוואות ניתנות בין לחברים ובין לשאינם חברים, ויש רק זכות קדימה לחברים. עוד כתב שם שאסור להתחיל לתרום לגמ"ח כדי לקבל הלואה, וכ"ש שאסור להנהלת הגמ"ח להתנות שרק אם יתן תרומה יקבל הלואה, ועיי"ש עוד מה שכתב בזה.
אולם בספר ברית יהודה (עקרי דינים פ"ז סל"א) כתב, קופות גמ"ח שאינם מלוים אלא לחברים, אע"פ שהחברות נעשית ע"י תשלום דמי חבר נראה להתיר, אבל כשאינם מלוים אלא למי שנותן תשלום בשעת ההלואה, אע"פ שזה נקרא דמי חבר או תרומה נראה כריבית קצוצה ואסור, ועיי"ש בהערות שהאריך בענין זה.
ובקובץ מבית לוי (חי"ד עמ' לא) כתבו בשם בעל השבט הלוי, שקופת גמ"ח שכל חבר נותן סכום מסויים מידי חודש בחודשו, עליהם להקפיד שיהיה בתקנות הגמ"ח שאין התחייבות מצד הגמ"ח להלוות עבור תשלום דמי החבר, ושלא תהיה שום התחייבות מצד החבר להמשיך לשלם דמי חבר אחרי שקיבל הלואה, וכן שתהיה אפשרות לגמ"ח להלוות גם למי שאינם חברים.
ובשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' קעא) כתב, אשר שאלתם בענין חשש רבית בנדון תקנת הגמ"ח להלוות לאלו שעוזרים לאסוף כסף לקופת הגמ"ח, ולכל אחד ילוו שלשה פעמים מסכום הכסף שאסף.
עפ"י המבואר בפוסקים (יו"ד סי' קס ס"ו) לענין רבית מוקדמת שאם הוא זמן רב לפני ההלואה, וגם אינו אומר ע"מ שילוו לו, אלא שעושה מצוה בשביל קרן הנשואין, וזכות מצוה זו מקנה לו הזכות שיקבל הלואה אז מותר, ובפרט אם יתכן שלא יצטרך כלל ההלואה, ואין הבאת מעות לקרן תנאי של ההלואה, אלא ההלואה הוא שכר עבור טובתו לקרן, בכל אלה האופנים מותר לעשות כזאת.
וע"ע בשו"ת להורות נתן (חי"א סי' צא אות לא) בעניין זה.
