גאולה בזכות לימוד תורה
בגמ': גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם וגו' (הושע ח י), אמר עולא פסוק זה בלשון ארמית נאמר, אי תנו כולהו עתה אקבצם. (בבא בתרא ח, א).
בסוגיין. גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם וגו' (הושע ח י), אמר עולא פסוק זה בלשון ארמית נאמר, אי תנו כולהו עתה אקבצם.
ופירש רש"י: אם תנו כולם, וכן רובם יהיו שונים ועוסקים בתורה כשיגלו בעמים. עתה אקבצם, בקרוב אקבצם.
ובאור החיים הק' (ריש פרשת תצוה ד"ה ויקחו אליך) הביא מזוהר חדש כי ד' גליות של ישראל כל אחד מהם נגאלו בזכות אחד, הראשון נגאלו בזכות אברהם אבינו ע"ה, ב' נגאלו בזכות יצחק, ג' נגאלו בזכות יעקב, והד' תלוי בזכות משה, וכתב האוה"ח הק' שלכן נתארך הגלות כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצות אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה.
וכ"כ הגר"א (בפי' על תיקו"ז, הובא באורות הגר"א תורה פ"ד אות לח) כתב, ג' גלויות נגאלו ע"י זכות אבות, וגלות הזה נגד משה ולכן יגאלו בזכות התורה.
על כוחו של הלומד תורה האריכו הרבה בספרים הק', והוסיפו שכשם שבזכות התורה יגאלו עם ישראל כולו, כך גם כל לומד תורה זוכה בעצמו לגאולה פרטית, ובאור החיים (שמות יד כז) כתב, 'התנה ה' על כל מעשה בראשית להיות כפופים לתורה ועמליה, ולעשות כל אשר יגזרו עליהם, וממשלתם עליהם כממשלת הבורא ברוך הוא, ולזה תמצא כמו כן בשמים ובארץ ובכוכבים ובשמש וירח שלטו עליהם הצדיקים יחידים, ואין צריך לומר מרובים, כאשר חקק ה' להם בעת הבריאה'.
ועיין בנתיב מצותיך (קאמרנא, נתיב התורה שביל א אות כז) שכתב, עיקר עסק תורה ותפלה כי בכל דבור ודבור ומוצא שפתיך תכוין לייחד וידבק את עצמו אל פנימיות ורוחניות אור אין סוף שבתוך אותיות החורה והתפלה בביטול והכנעה, אין ממש, וכל יותר שתשיג הכנעה וביטול יותר תבוא לדביקות והתפשטות החושים גשמיים ותהיה דבוק באור אין סוף שבתוך האותיות של מוצא שפתיך של תורה ותפלה, וכו', וכשיזכה באמת להבין ולהתדבק בהאותיות יוכל להבין מתוך האותיות ממש אפילו עתידות, ולכן נקראת התורה מאירת עינים שממש מאירה עיני המתדבק באור שלה בקדושה וכטהרה ובשמחה ובהכנעה, וידע איך להתנהג בכל מדה טובה ובכל עניניו, מלבד שרואה עולמות של מעלה ושומע הכרוזין של מעלה, וכל זה על ידי תורה לשמה באמת כל חד לפום דרגא דיליה, ויוכל להיות מעורב דעתו עם הכריות במתיקות ולייחד יחודים בספורי דברים עם המון עם ויאהב כל ישראל כבבת עינו וכו'.
