ברכת מלביש ערומים או המלביש ערומים

בגמ': ניזונת תנן או הניזונת (כתובות צה, ב).

בתשובות רב נטרונאי גאון (או"ח סי' ט) כתב נוסח ברכות השחר, ובברכת מלביש ערומים כתב שהנוסח הוא 'המלביש ערומים'. וכן הנוסח בסדור חמדת ישראל למהר"ש ויטאל ז"ל.

כיוצא בזה הביא בספר יפה ללב (ח"א דקצ"ג ע"א) בשם כמה פוסקים, וביאר שיש בזה טעם גם על פי דרך הסוד. ועל פי נגלה כתב שהיות שתיבת העולם מסתיימת במ"ם ותיבת מלביש מתחילה במ"ם יש לחשוש שהמברך יערבב התיבות ונמצא מחסיר מ"ם, על כן הוסיפו ה' בתחילת התיבה, וכמו שכתבו התוס' (ברכות לח: ד"ה והלכתא) מטעם זה לומר בברכת המוציא 'המוציא לחם' ולא 'מוציא לחם'.

לפי זה ביאר היפה ללב הטעם שבברכת המכין מצעדי גבר, ובברכת המעביר שינה, הוסיפו ה' לתחילת התיבה כדי שלא יחסרו המ"ם, ומ"מ בברכת מתיר אסורים לא הוסיפו ה' כיון שברכה זו נתקנה על פי לשון הפסוק ה' מתיר אסורים, ולא רצו לשנות לשון הפסוק.

טעם נוסף כתב בזה (ח"ג ד"ב ע"ב) עפ"י ספק הגמ' בסוגיין בגירסת המשנה 'ניזונת תנן או הניזונת' שלצד שיש חיוב לזון את האלמנה הגירסא היא 'ניזונת', ולצד שאין חיוב לזון את האלמנה תנן הניזונת. ומבואר מכך שכשיש בתיבה תוספת ה"א הוא מפני שהדבר אינו חיוב מצד הדין. אם כך ודאי שראוי לומר המלביש ערומים שהרי בבריאת העולם, אדם הראשון וחוה אשתו לא היה להם בגדים, ולכשחטאו ונפקחו עיניהם ידעו כי עירומים הם (בראשית ג ז), ומצד הדין לא היה צריך הקב"ה לעשות להם מלבושים, ואעפ"כ מצד החסד 'ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם' (בראשית שם כא), על כן אין ראוי לומר מלביש ערומים בלא ה' שיש בזה משמעות שהקב"ה עושה כן מצד מדת הדין.

והנה בשדי חמד (פאת השדה כללים מערכת בי"ת סי' לז) כתב, את זה אגיד כי זה כמה עשרות שנים נהגתי בעצמי, וכן הנהגתי את תלמידי הסרים למשמעתי לומר ברכת מלביש ערומים בה"א - המלביש ערומים, וטעמי עפ"י מה שכתבו התוס' (ברכות לח ד"ה והלכתא) שבברכת המוציא יש לומר 'המוציא לחם' כדי שלא יערבב את המ' של תיבת העולם יחד עם תיבת מוציא, אולם עפ"י קבלה הסתפק שאולי יש לומר כפי הנוסח הנדפס בסידורים בלא תוספת ה'.

וכן כתב ר' יעקב סג"ל פראגער חתנו של המהר"ם שיק בספרו שאילת יעקב (סי' צח אות יג) שאין לשנות מהנוסח המקובל, והוסיף טעם לחלק בין ברכת מלביש ערומים לברכת המוציא, שבברכת המוציא יש לחשוש שהיות ורעב ללחם ימהר בברכתו ולא ישים אל ליבו להפריד בין הדבקים ועל כן תיקנו שיאמר המוציא, משא"כ בברכות השחר שאומרים אותם במתינות אין לחשוש לזה, וכן מבואר בשו"ת רבבות אפרים (ח"א סי' לו) שאין לשנות מהנוסח המקובל. וע"ע בתורה תמימה (שמות ו הערה י).