ברכת האילנות על אילן ערלה
בגמ': בד"א בשביעית דהפקר נינהו אבל בשאר שני שבוע הלעיטהו לרשע וימות (בבא קמא סט, א).
בשו"ת רב פעלים (ח"ג סי' ט) כתב להתיר לברך ברכת האילנות על אילנות שפירותיהם פירות ערלה, אף על פי שהפירות אסורים בהנאה, שאף שמברך שברא אילנות טובות ליהנות בהם בני אדם והרי עכשיו א"א ליהנות מהם, מ"מ הרי גם אילנות אלו עומדים ליהנות בהם בני אדם אחר שיעברו שני ערלה, ועיי"ש במה שדן מצד שאסור ליהנות מאיסורי הנאה ואיך יהנה בברכתו. וכן מבואר בשו"ת נטע שורק (סי' ט' מחתן המחבר) שפשוט לו ג"כ לברך.
גם בשו"ת דברי יעקב (שור, מהדו"ת סי' ג) נקט שמברכים על אילנות ערלה כיון שאין הברכה על אילן זה במיוחד, אלא הברכה היא אשר עתה אילני מאכל מלבלבים בעולם, ושהפריח הקב"ה עץ יבש. עוד כתב שנוסח הברכה היא 'ליהנות בהם בני אדם', ועכו"ם ג"כ קרוין בני אדם, והערלה ראויה להם שיכולים ליהנות ממנה.
בדובב מישרים (ח"ג סי' ה) כתב להוכיח לנידון זה, ממה שאמרו בסוגיין שהיו מציינים בשביעית מקום אילנות ערלה בחרסית, כיון שבשביעית הפירות הפקר וחששו שיבואו בני אדם לידי מכשול שיאכלו פירות ערלה, אבל בשאר שני שבוע לא היו מציינים ולא חששו שגנבים יאכלום, משום שהלעיטהו לרשע וימות, והקשה אם נאמר שאין מברכים ברכת האילנות על אילנות ערלה, א"כ גם בשאר שני שבוע צריכים לציין אילנות ערלה כדי שלא יבואו בני אדם לידי מכשול שיברכו ברכת האילנות לבטלה, ועל כרחך שאפשר לברך ברכת האילנות על אילנות ערלה.
בטעם הדבר כתב, שהברכה היא על הבריאה בכללה שבעצם נבראו אילנות ופירות ליהנות בהם בני אדם, ואין מעכב מה שמצד גזירת התורה אי אפשר ליהנות מהם כעת, שהרי מ"מ לאחר שיעברו שנות הערלה יהיו הפירות מותרים, אם כן ענין הבריאה היא ליהנות בני אדם.
כיוצא בזה כתב גם בשו"ת חלקת יעקב (או"ח סי' נו) והוסיף, שהערלה ראויה אף לישראל, לחולה שיש בו סכנה, ובשו"ע (סי' רצד סט"ו) פסק שמותר למכור לעכו"ם פירות של ערלה לג' שנים מאחר שלא באו לעולם, וא"כ כשאילנות מלבלבין ועדיין לא עשו פירות יוכל להיות הנאה גם לישראל.
ומכל מקום כתב שהיות ויש שכתב שלא לברך, וגם בספר באר יעקב בשם הגרע"א מסופק בזה, על כן אין לברך. [וכן הכריע הדברי מלכיאל (ח"ג סי' ב, ובכף החיים (סי' רכו ס"ק יא)]. אולם בחו"ל יברך, כיון שמותר לכתחילה להאכיל ערלה לחברו שאינו מכיר בו, מפני שבערלה כך נאמר הלכה ספיקא מותר בחו"ל, וכשחבירו אינו יודע אינו עושה שום איסור, אם כן פשוט שצריך לברך ברכה הנ"ל בחו"ל אף על אילן של ערלה.
