בורא פרי האדמה על גבינה או עוף

בגמ': הנודר מן פירות השנה אסור בכל פירות השנה ומותר בגדיים ובטלאים ובחלב ובביצים וכו' (נדרים נה, ב).

בסוגין מבואר שבשר וגבינה לא נקראו פירות הארץ.

בשו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' רלח) כתב שמי שברך על הגבינה, בורא פרי האדמה, לא יצא. והוכיח שאם לא כן היו מתקנים לכתחילה ברכה זו על הגבינה, שהיא ברכה יותר פרטית.

אך בכף החיים (או"ח סי' רד סק"ב) כתב, שאף שדעת הלכות קטנות שלא יצא, מ"מ להלכה נראה שיצא. שהרי הגמרא (עירובין כז:) מחשיב בשר וגבינה לגידולי קרקע. וכן פסק הרמב"ם (מעשר שני פ"ז ה"ה), שביצים וחלב הם כבקר וצאן, וניקחים בכסף מעשר, שאע"פ שאינם גידולי קרקע, הרי הן גידולי גידוליה. וא"כ בדיעבד אם בירך עליהם בורא פרי האדמה יצא, שהרי יש להם שם של גידולי קרקע.

אמנם בפתח הדביר (ח"ב או"ח סי' רד סק"ב) כתב בשם הגאון מהר"י אשכנזי בעל ספר בית עובד, בחידושיו כתיבת יד, שאם בירך על בשר בהמה חיה ועוף או על חלב וגבינה וביצים בורא פרי האדמה, אף בדיעבד לא יצא. וכדמוכח בסוגיין שלא נקראו פירות הארץ.

כך גם כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' מב ס"א אות א-ב) שאע"פ שבשר בהמה חיה ועוף, נקראים בחז"ל גדולי ארץ היות שניזונים מן דברים הגדלים על הארץ, מכל מקום פשוט מאד שלענין ברכה גם אם בירך פרי אדמה בדיעבד לא יצא, ומברך עוד פעם שהכל.