אשה ששכחה יעלה ויבוא ביו"ט

בגמ': ומצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות (קידושין לד, א). 

כתב בשו"ת רעק"א (ח"א סי' א) שאשה ששכחה לומר יעלה ויבא בברכת המזון של יו"ט אינה צריכה לחזור ולברך, כיון שיש לומר שאשה מותרת להתענות ביו"ט, שהרי איסור תענית ביו"ט נראה שהוא מדין עונג, וכן מבואר ברמב"ם, ומצות עונג הרי הוא בכלל מצות עשה של עצרת תהיה לכם, וכמו שדורשים מפסוק זה בגמ' (פסחים סח:) חציו לה' וחציו לכם, 

וא"כ הרי זה מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות, ורק לגבי איסור מלאכה ביו"ט חייבות מפני שזה לא תעשה, וא"כ מותרת להתענות, וממילא אם שכחה להזכיר של יו"ט בברכת המזון א"צ לחזור ולברך.

משום שיו"ט לגבי נשים הוא כראש חודש לגבי אנשים שאין צריך לחזור, ורק בליל ראשון של פסח שנשים חייבות בכזית מצה, שנלמד מהיקש שכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה, וכן בשבת אם שכחה לומר רצה והחליצנו, שכיון שנשים חייבות במצות עשה של קידוש מכח ההיקש של זכור ושמור חייבות ג"כ בכל מצוות עשה של שבת, וממילא חייבת במצות עונג שבת ואסורה להתענות ולכן צריכה לחזור ולברך, וכתבו הפוסקים שא"כ ה"נ י"ל לגבי תפלת שחרית ומנחה בר"ח שאם שכחה יעלה ויבא א"צ לחזור ולהתפלל.

בהשמטות שבסוף תשובות רעק"א כתב, שדבריו אינם רק לדעת הכסף משנה (חגיגה פ"א הל' א) שמצות שמחה הוא על הבעל לשמח את אשתו אבל האשה אינה מצווה בזה, אלא אף לדעת הלחם משנה (מעשה הקרבנות פ' יד הל' יד) בדעת הרמב"ם שהאשה חייבת בשמחה ביו"ט אינה צריכה לחזור אם שכחה יעלה ויבא, ומשום שאף להלחם משנה שמחייב היינו רק שאסורה להתענות וצריכה לאכול ולשמוח בבשר ויין, משא"כ אכילת פת שהוא משום עונג וכבוד ולא משום שמחה בזה אינה חייבת, ואם אכלה וטעתה בברכת המזון אינה צריכה לחזור ולברך.

אמנם בשו"ת מתת ידו (מהדו"ת או"ח סי' כא) כתב שיש לומר שאפילו אם נאמר שנשים פטורות מאכילת פת ביו"ט, מ"מ כיון שהאשה מכנסת עצמה לחיוב מצות עשה של שמחת יו"ט ואוכלת פת חל עליה החיוב בברכת המזון כמו האנשים וצריכה לחזור, וכמו בתפלת ערבית שהיא רשות ומ"מ אם מתפלל עשה התפילה חובה על עצמו ואם טעה ולא הזכיר מעין המאורע בשבת ויו"ט וחול המועד צריך לחזור ולהתפלל, הוא הדין כאן, וכן כתב בפתחי תשובה (או"ח סי' תקכט) ודחה דברי הגרע"א, וצירף עוד טעם לחייבם לחזור משום שאף הן היו באותו הנס.

אמנם בתשובת ר' שלמה הכהן מוילנא (הובא בשדי חמד מערכת יו"ט סי' ב אות ו) תמה על הגרע"א הנ"ל שלא ביאר שעכ"פ ביום טוב של עצרת צריכות לחזור ולברך, כיון שהכל מודים בעצרת צריך גם לכם וכו' ואם כן אף נשים מחויבות בסעודה, וממילא מחויבות ג"כ בברכת המזון ובהזכרת היום טוב ואם טעו יצטרכו לחזור.