אם קריאת פרשת פרה מן התורה

כתב בתוספות הרא"ש (ברכות יג. ד"ה כל) שאפשר שיש פרשיות שמחוייבין לקרותן מדאורייתא, כגון פרשת זכור ופרשת פרה אדומה. וכן כתבו הרשב"א (בחידושיו שם יג: ד"ה לימא) ובחידושי הריטב"א (מגילה יז: ד"ה). וכן הבית יוסף (או"ח סי' תרפה ד"ה וכתבו) הביא בשם תוספות (ברכות יג. ד"ה בלשון) שפרשת פרה אדומה קריאתה מן התורה. אך בביאור הגר"א (או"ח שם אות כב) השיג על דבריו שנוסחא משובשת נזדמנה לו, ועיין בחכמת שלמה למהרש"ל (ברכות שם) שיש למחוק בתוספות תיבות 'ופרשת פרה' ועל פיו נמחקו תיבות אלו בתוספות בדפוסים האחרונים [ונראה שלפני הגר"א היו הגמרות מהדפוסים האחרונים].

ובשולחן ערוך (או"ח שם ס"ז) כתב יש אומרים שפרשת זכור ופרשת פרה אדומה חייבים לקראם מדאורייתא, ותמה המגן אברהם (סק"א) היכן רמוז בתורה ענין זה של קריאת פרשת פרה, ונטה לומר שגם התוספות והרשב"א לא כתבו כן למסקנת ההלכה (עיין מחצה"ש שם). ובערוגת הבושם (שו"ת, או"ח סי' רה) כתב בשם בעל הישמח משה, שהנה נאמר (דברים ט ז) זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלוקיך במדבר, מבואר שיש לזכור מעשה העגל, והקשה המגן אברהם (או"ח סי' ס סק"ב) מדוע לא תיקנו קריאה בציבור על זכירה זו, ותירץ, שלא רצו לתקן לפי שהיא גנותם של ישראל [וראה במחצית השקל, שיוצאים מן הדין במה שקוראים כן בשבת שבה חלה קריאה זו], ועל פי זה יש לומר שתיקנו קריאת פרשת פרה שהיא על זכירת מעשה העגל, וכדברי רש"י (במדבר יט כב) תבוא אמה ותקנח צואת בנה, ולכך קריאתה היא מדאורייתא.

ובעבודת ישראל (פרשת פרה) כתב מקור לקריאת הפרשה, שכתבה התורה (שם יט ב) זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' לאמר, ותיבת 'לאמר' לכאורה מיותרת, וכתב שבא להורות כדעת הסוברים שקריאת פרשת פרה מדאורייתא, ולזה בא הרמז בתורה אשר ציוה ה' 'לאמר', שאפילו בזמן הזה שאין לנו בית לעשות פרה כתיקונה, צריך לקרות פרשת הפרה ונשלמה פרים שפתנו ותהיה אמירת הפרשיות במקום עשיית הפרה. וכן כתב בהתעוררות תשובה (שו"ת, סי' תעו).

ובערוך השולחן (או"ח שם ס"ז) גם כתב שיש לזה רמז בתורה, מהכתוב בפרשת פרה (שם יט י) והיתה לבני ישראל וגו' לחקת עולם, ודרשו בספרי (חקת פ"ב) שתהיה נוהגת לדורות, שאפר פרה אינו תלוי במקדש, וגם בזמן האמוראים היה להם אפר פרה (חגיגה כה.), ובסוף הפרשה (שם כא) נאמר עוד 'והיתה להם לחקת עולם' ומיותר הוא, ויש לומר שבזמן שאין אפר פרה יש מצוה לקרוא הפרשה כיון שעצם המצוה ראויה להיות גם בזמן הזה אם היה לנו אפר פרה, ולכך יש חיוב לקרות הפרשה.