אם מותר לצבוע הלולב כדי שיהא נראה ירוק
בשו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' כח) נשאל אודות אנשים שיש להם לולב ישן וצובעין אותו בצבע ירוק כדי שיהא נראה כאילו הוא לולב חדש, אם יש בזה חשש 'בל תוסיף' כיון שהם מוסיפים על הד' מינים מין אחר.
והשיב שפשוט הוא שאין בזה משום בל תוסיף. ודבר זה מתבאר מהאמור בסוגייתנו שאת הצד הפנימי של רצועות התפילין שאינו טעון השחרה מותר לצבוע באיזה צבע שיהיה [חוץ מאדום], ואף שאין דרכן בכך, ומבואר שאין בזה חשש בל תוסיף, וצ"ל שהטעם הוא משום שאין ניכר כאן מין אחר, וגם לאחר הצביעה הם נקראים רצועות סתם ולא נשתנה שמם מחמת הצבע שאינו אלא לנוי.
ומכאן נלמד לנידון לולב צבוע ירוק, שמאחר שלא נשתנה שמו מחמת הצבע, רק נקרא לולב הירוק וכדרכו להיקרא כשהוא חדש, והצביעה היא רק תוספת הידור מצוה, אין בו משום בל תוסיף.
אולם באליה רבה (סי' תרנא סק"ג) הביא דברי האגודה (סוכה סי' כז) שאין לכרוך גמי סביב ההדס משום בל תוסיף, וכתב שעל פי זה נראה למחות באותם הנוהגים לצבוע לובן הלולב במין שקורין פיטר זיל, ואין לומר שמחמת שאין בו ממשות לא חל עליו בל תוסיף, שהרי הצבע עשוי לצורך מראה ואינו בטל.
ובשערי תשובה (סי' תרמה סק"ו) הביא דברי השבות יעקב וכן את דברי האליה רבה, ונוטה בבירור כדעת השבות יעקב שאין בזה בל תוסיף, וסיים, שזה רק למי שיש לו לולב לבן שמותר לצבעו לעצמו או ליתנו לצבע, אבל המוכר לולבים אינו רשאי לעשות כן, כמבואר בחושן משפט (סי' רכח ס"ו) שאם יש מום במקחו צריך להודיע ללוקח משום 'לא תונו'. וכ"ש במקום שיש בנמצא לקנות ירוקים ממש ועל ידי זה שיצבעם יטעה את הקונים שימנעו מלהדר אחר לולב חדש ממש, ויש לקנסו שלא לקנות ממנו. אך אם ידוע שזה המוכר יש לו לולבים לבנים וצבען מותר.
ובחיי אדם (כלל קמח, נשמת אדם אות ב) הביא את דברי האליה רבה, וחלק עליו. ובביאור הלכה (סי' תרנא סי"ד ד"ה משום) הביא דברי השבות יעקב שאין בל תוסיף בצביעת לולב, וסיים שבספר אליה רבה מפקפק בזה.
וראה בספר תורת ד' מינים (שו"ת, סי' י) שכתב, שפשוט שאם כבר נשתנה הלולב ללבן שזה הסימן של יבשות, לא יועיל להכשירו ע"י צביעה, רק כוונת השבות יעקב ליישב מנהג העולם שנוהגין לצבוע הלולב כשהוא עדיין ירוק וכשר בלי הצבע, אלא שאין מראהו יפה כ"כ, וצובעין להידור מצוה.
אולם בספר חיים וברכה (אות רסה) לאחר שהביא את כל הנ"ל, כתב שיתכן שהצביעה אינה מועלת כלל להידור המצוה, כיון שאין ההידור מגופו, וכמו שלא יועיל אם יצבע את האתרוג הירוק ככרתי [אף למאן דאמר שפסולו הוא רק משום שאינו הדר]. וראה בשו"ת להורות נתן (ח"ח סי' מט).
