אם יש להקדים את הפזמונים של שבת או של ברית מילה
בסוגייתנו אמר רבא שמצוה שאין קבוע לה זמן אלא שהיא מצויה, אינה נחשבת לתדירה, ומקשה הגמרא על כך מברייתא שכתוב שם שמילה נחשבת תדירה יותר מפסח, כיון שיש יותר בריתות בשנה מאשר קרבנות פסח, אף שמילה היא רק מצוה מצויה, ופסח היא מצוה שזמנה קבוע.
ומתרצת הגמרא ב' תירוצים, א. מה שכתוב בברייתא שמילה היא תדירה, היינו שתדירה במצות, ופירש רש"י סדורה במצות, שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות וצוויין. ב. מילה לגבי פסח נחשבת לתדירה, שמצויה היא הרבה יותר מפסח.
הרי שבגמרא יש שני תירוצים, האם מצוה מצויה כמו מילה שאין לה זמן קבוע, נחשבת לתדירה לגבי מצות פסח, שיש לה זמן קבוע, ולעיל הובאו דברי התרומת הדשן הרדב"ז והשואל ומשיב, להקדים קריאת המגילה לברית מילה, ועיין עוד בזה בחכם צבי (שו"ת, סי' קנב).
בתורה לשמה (שו"ת, סי' עה) דן בדבר מנהגם של ישראל לומר פזמונים של שבת בסעודת שבת לכבוד השבת, וכן פזמונים של מילה בסעודת מילה לכבוד מצות המילה, ובשעת סעודת ברית שחל בשבת התחילו לשורר את הפזמונים של שבת קודם, ודעתם היה שלאחר מכן ישוררו את הפזמונים של הברית מילה, משום שהשבת היא תדידה יותר ממילה, ועורר אותם חכם אחד שצריך קודם לשורר את הפזמונים של הברית מילה, מאחר שהמילה דוחה שבת, נמצא שמצות המילה עדיפה מן השבת.
וכתב בתורה לשמה שצריך לשורר תחילה את הפזמונים של שבת, וראייתו ממה שכתב הבית יוסף (סי' תרפד ד"ה ואם) בשם הרא"ש (שבת פ"ב סי' יב-יג), שכשחל ראש חודש טבת בשבת מפטירין בשל חנוכה ולא בשל ראש חודש, אף שראש חודש תדיר, מכל מקום פרסומי ניסא עדיף, ומכל מקום לגבי הקריאה קוראים קודם של ראש חודש אף שפרסומי ניסא עדיף, כי אין הולכים אחר המצוה העדיפה רק כשאי אפשר לקיים שניהם שאי אפשר לקרות שתי הפטרות, אבל כשאפשר לקיים שניהם ולקרות גם של ראש חודש וגם של חנוכה תדיר קודם. הרי שאף שפרסומי ניסא עדיף, אם אפשר לקיים שניהם תדיר עדיף. והוא הדין בנוגע לשאלה איזה זמירות יקדימו אם את של שבת או את של המילה, מאחר שאפשר לקיים ולשורר שתיהם, תדיר עדיף, ולכן יפה עשו המשוררים שהתחילו לשורר את של שבת תחילה כי השבת תדירה מהמילה, ועוד שהשבת נקרא קודש, ואם כן הוא תדיר ומקודש והוא קודם למילה.
