תחת בנו

ווארט יומי:

תחת בנו

טעמים נסתרים ועליונים לאין ספור, כוונות נשגבות ויחודים טמירים יש במצות השופר, הידועים ליודעי ח-ן ובעלי הסוד, אך אין אנו עוסקים בנסתרות, כי אם במה שנתנה תורה רשות ויכלת ללמד ולהבין אף לאנשים כערכנו.

נפתח בתנאי היסודי לקיום מצות השופר – התקיעה בקרן האיל:

בעלי חיים רבים שלהם קרנים המיטיבות להשמיע קול באמצעות התקיעה נבראו בעולם, וכלי נגינה שונים ומגונים נתן להתקין מהם, אך את מצות התקיעה בראש השנה נצטוינו לקים באמצעות שופרו של איל דוקא, אף שקרניו אינן המשבחות ביותר.

זאת, על מנת להזכיר לפני הבורא יתברך את זכות עקדת יצחק אבינו שנעקד על המזבח, ולבסוף הקרב תחתיו איל לקרבן.

ואמרו חכמינו (ר"ה טז.) שכך אמר הקדוש ברוך הוא: "תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכר לכם עקדת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמכם לפני!"

ויש לתמה על דבר זה: הן את האיל הקריב אברהם לאחר שהוריד את יצחק בנו מעל גבי המזבח, ואלו מעלתה העצומה של העקדה היא עקדתו של יצחק על מנת לשחטו, ומדוע אין עושים זכר לכך?

ובאר כ"ק מרן אדמו"ר רבי דוד אביחצירא שליט"א, כי בשעה שהקריב אברהם אבינו את האיל, כון כאלו הוא מקריב את בנו, ובכל פעלה ופעלה שעשה היה מכון כאלו עושה הוא כן בבנו יחידו.

וכך אמרו במדרש תנחומא (שלח יד): "מהו 'תחת בנו'? אמר אברהם: 'רבונו של עולם, הריני שוחט את האיל, כך תהיה רואה כאלו בני שחוט לפניך!'

נטל דמו, אמר: 'כך תהא רואה כאלו דם יצחק זרוק לפניך!'

נטל את האיל והפשיטו, אמר לו: 'כך תהא רואה כאלו עור יצחק הפשט לפניך על גבי המזבח!'

שרפו, אמר לו: 'כך תהא רואה כאלו אפרו צבור לפניך על גבי המזבח!'"

ועל כן מזכירים אנו את זכות העקדה דוקא על ידי תקיעה בשופר של איל שאותו הקריב אברהם תחת יצחק בנו לעולה, להזכיר את רצונו ותשוקתו של אברהם להקריב את בנו לעולה בשעה שהקריב את האיל תחתיו.