שבע יפול צדיק וקם

וְזֶה הָיָה אֶצְלִי רֶמֶז בַּפָּסוּק (משלי כד טז) כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וְרָשָׁע יִפֹּל בְּאַחַת, דְּיֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה נָקַט 'שֶׁבַע' דַּוְקָא וְתוּ לֹא. אֶלָּא בָּא לִרְמֹז כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ דְּהַשִּׁבְעָה שֵׁמוֹת שֶׁיֵּשׁ לַיֵּצֶר הָרָע כֻּלָּם מוֹרִים עַל כֹּחוֹתָיו וּמִתְעוֹרֵר עַל הָאָדָם אַחַת לְאַחַת, וְאִם הָאָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בַּתּוֹרָה וּבְיִרְאָה לֹא יוֹעִיל בְּכָל כֹּחוֹתָיו, אֲבָל הָרָשָׁע שֶׁשּׁוֹמֵעַ לוֹ מִכֹּחַ הָרִאשׁוֹן יֵצֶר הָרָע מְנַצְּחוֹ:

וְזֶה הוּא כַּוָּנַת הַפָּסוּק כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם, הֵם שִׁבְעָה כֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לַיֵּצֶר הָרָע כְּנֶגֶד שִׁבְעָה שְׁמוֹתָיו, וְהַצַּדִּיק הַמִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ נִמְלָט מֵהֶם וְקָם, אֲבָל וְרָשָׁע בְּאַחַת מֵהֶם יִפֹּל וְנִשְׁקָע. נִמְצָא מִי גָּרַם לַצַּדִּיק שֶׁיִּמָּלֵט מִשֶּׁבַע הַכֹּחוֹת יֵצֶר הָרָע, הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעָה כֹּחוֹתֶיהָ הַקְּדוֹשׁוֹת, וּלְפִיכָךְ הַתּוֹרָה הִיא תַּבְלִין לַיֵּצֶר הָרָע:

(גנזי המלך, תיקון התשובה אות לח)