רבינו שמואל אליעזר הלוי אידלס זי"ע המהרש"א ה' כסלו שצ"ב
רבינו שמואל אליעזר אידליש בעל המהרש"א ז"ל בן הג"ר יהודה הלוי, נולד בקראקא שנת שכ"ה.
אביו הי' אח להג"ר שמואל אבי הטו"ז, שניהם נכדי השר ר' עקיבא הכהן הנשיא מאָפען, ומצד אמו הי' ממשפחת רבינו יהודה לוואי מפראג. אשתו היתה בתו של הג"ר משה ליפשיץ מבריסק, והיא היתה אחות אשתו של הג"ר משה אשכנזי בעל זכרון משה.
המהרש"א יסד ישיבה גדולה בפויזין, ונתקבצו שמה תלמידים גדולים מכל פנות הארץ, ששמעו הלך מסוף העולם ועד סופו, שהיה אדם גדול כאחד הענקים מפרשי הראשונים ז"ל, ונהג ישיבתו שם משנת שמ"ה עד שס"ה, (שם אידליש לא היה שם משפחתו, וקרוי כך על שם חמותו הגבירה מרת אידל ז"ל שהחזיקה את רבינו מהרש"א ואת כל בני ישיבתו מכספה במשך כ' שנים הללו, וכשמתה חמותו פסקה הישיבה).
ובשנת שס"ח נתקבל לאב"ד בעיר חעלמא, בשנת שע"ה נעשה אב"ד בלובלין, ומלובלין הלך לטיקטין ומטיקטין לאוסטראה, שם נהל ג"כ ישיבה גדולה.
רבינו המהרש"א הי' נקרא בזמנו מאור הגולה, כמ"ש בהקדמת חי' הלכות, והוא הוציא ספרו המהרש"א על ש"ס בשנת שע"ז. המהרש"א הי' מפורסם שבו נתאחדו בשלמות ג' עמודי עולם תורה ועבודה וגמ"ח, שהי' שר התורה רכבה"ג קדוש וטהור, וביתו הי' פתוח לאורחים כביתו של אברהם אע"ה.
ובמוצש"ק ביום ה' לחודש כסלו שנת שצ"ב עלה השמימה במיתת נשיקה. זיעועכי"א.
קדושת בית הכנסת - עפ"י דבר המהרש"א
סיפר הרה"ק האמרי יוסף מספינקא זיע"א: מעשה ביהודי אחד שבא לשאול את עצתו של הרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זיע"א האם יסע לארץ ישראל או לא?
נענה הרבי ואמר לו: הגמרא אומרת במסכת ברכות (ח.) שאמרו לרבי יוחנן 'איכא סבי בבבל', שיש יהודים זקנים החיים בבבל. התפלא רבי יוחנן ואמר, הרי הפסוק אומר (דברים יא כא) 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לתת לאבותיכם', הרי שההבטחה לאריכות ימים היא רק לאלה המצויים בארץ ישראל, אבל בחוצה לארץ לא. נענו ואמרו לרבי יוחנן שאותם זקנים מאריכים להיות בבית הכנסת, הם מקדימים לבוא בבוקר לשחרית, ומאריכים לשהות בערבית, נחה דעתו של רבי יוחנן וסרה תמיהתו, וכך אמר: אכן דבר זה הוא שהועיל להם לאריכות ימים, וכפי שאמר רבי יהושע בן לוי לבניו: הקדימו לבוא לבית הכנסת בשחרית, ותאריכו לשהות בו בלילה, וכך תאריכו ימים. וביאר המהרש"א, שבתי הכנסיות שבבבל יש בהם קדושת ארץ ישראל, ולכן אלו המצויים בהם תדיר הם כאילו שמצויים 'על האדמה אשר נשבע ה' לתת לאבותיכם' ולכן גם הם בכלל הבטחת אריכות הימים.
סיים רבי משה לייב מסאסוב ואמר לאותו יהודי: אם קדושת בית הכנסת היא כקדושת ארץ ישראל, הרי שנמצאנו למדים שקדושת ארץ ישראל היא כקדושת בית הכנסת, ולכן אם מסוגל אתה לשמור על עצמך ולהתנהג בארץ ישראל כאילו מתגורר אתה בבית הכנסת, יכול אתה לנסוע, ואם לאו – מוטב שתשאר בביתך בחוץ לארץ.
#
את הסיפור הזה הביא בנו הרה"ק החקל יצחק מספינקא זיע"א ובזה היה מסביר את סברת בני ישראל שסירבו לבוא ולהכנס לארץ ישראל, כי חששו לנפשם שלא הגיעו למעלה כזו שהם יכולים לגור בארץ ישראל כאילו הם גרים בבית הכנסת. אלא שכל זה בא להם מחמת חסרון במידת הבטחון, לפי שהיה להם לבטוח בהקב"ה המצווה אותם לבוא לארץ ישראל, שבוודאי גם ייתן בהם את הכוח לגור שם בקדושה.
(ספיר ויהלום פר' שלח פ"א - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
מה הראשי תיבות מהרש"א?
"מה שכל העולם אומרים על ספר מהרש"א שהוא ר"ת מו"ה שמואל איידליש הוא טעות גמור, כי הוא ר"ת מו"ה שמואל אליעזר, כי כן כתוב בהקדמה.
וסיפר לי הרב הגדול מו"ה אברהם דוב מחמעלניק ז"ל שהוא היה בעיר ששם קבורת אמו של מהרש"א, וצוה לקרות על המצבה ונכתב שם 'גיטל'. והוא מחמת הלומדים בפלפולים של הבל הורידו אותו לעלמא דנוקבא. ומעת שאמרתי דבר הנ"ל פסקו רוב העולם לומר מו"ה שמואל אידליש רק סתם מהרש"א, כי בימים הראשונים היה זה מרגלא בפי כל העולם".
