עניית 'אמן' בכל כחו, קורעת גזר דין

זֶה עָנִי קָרָא וַה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ (תהלים לד ז). הִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת קיט:) דְּהָעוֹנֶה אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ. נִמְצָא, אֲפִלּוּ נֶחְתַּם אָדָם בְּסֵפֶר רְשָׁעִים, כְּשֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה וְיַעֲנֶה אָמֵן בְּכָל כֹּחוֹ, קוֹרְעִין לוֹ גְּזַר דִּינוֹ וְחוֹזְרִים וְחוֹתְמִים אוֹתוֹ בְּסֵפֶר צַדִּיקִים. וְהִנֵּה אֵינוֹ נִקְרָא עָנִי אֶלָּא מִי שֶׁעָנִי מִן הַתּוֹרָה וּמֵהַמִּצְוֹת וְהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר זֶה עָנִי, דְּהַיְנוּ, זֶה הָאִישׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עָנִי מִכָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה וְעַכְשָׁו קָרָא קַדִּישׁ וְעָנָה אוֹתוֹ בְּכָל כֹּחוֹ, וַה' שָׁמֵעַ, וּבִלְבַד שֶׁיְּצָרֵף עִמּוֹ הַתְּשׁוּבָה. וְהַתְּשׁוּבָה רְמוּזָה בְּמִלַּת קָרָא וּבְמִלַּת שָׁמֵעַ, דִּשְׁנֵיהֶם עִם ב' כּוֹלְלִים גִּימַטְרִיָּא 'תְּשׁוּבָה', וְאָז בָּזֶה וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ, דְּקוֹרֵעַ גְּזַר דִּינוֹ, וְכָל הַצָּרוֹת שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיוֹת לָבוֹא עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא מִתְבַּטְּלוֹת:
(אלף בינה, מזמור לד בתהלים)