על ידי כעס מסתלקת נפשו הקדושה

עצה וסגולה יומית:
על ידי כעס מסתלקת נפשו הקדושה
אֶפְשָׁר לִרְמֹז עַל הַכַּעַס דְּחָמוּר מְאֹד, כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב קפב.) עָלָיו, דְּאָמַר שָׁם דְּאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁמְּטַמֵּא כָּל גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלָיו כְּמוֹ הַכַּעַס, שֶׁעַל יְדֵי הַכַּעַס מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְשׁוֹרָה בִּמְקוֹמָהּ אֵל זָר. וְעָלָיו אָמַר אִיּוֹב (יח ד) 'טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ', שֶׁסִּטְרָא אַחֲרָא טוֹרֶפֶת נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ, וּמַחֲלִיפָתָהּ לוֹ בְּנֶפֶשׁ טְמֵאָה. וְעַל זֶה אָמְרָה תּוֹרָה (תהלים פא י) 'לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר', בְּךָ מַמָּשׁ, וְאֵין לְךָ שֶׁמַּגְבִּיר סַמָּאֵ"ל וְלִילִי"ת כְּמוֹ הַכַּעַס. וְאֶפְשָׁר דְּלָזֶה כִּוֵּן שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁאָמַר (קהלת ז ט) 'כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ', 'כְּסִילִים' הֵם סַמָּאֵ"ל וְלִילִי"ת, וְהַכַּעַס בָּהֶם יִמְצָא מְנוּחָתוֹ, שֶׁמִּתְגַּבְּרִים בּוֹ וְחוֹטְפִים וְטוֹרְפִים נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ, וּמַחֲלִיפִים אוֹתָהּ לוֹ בְּנֶפֶשׁ טְמֵאָה מִצִּדָּם, וְכַמָּה רָעוֹת נִמְשָׁכִים מִן הַכַּעַס.
(מחשוף הלבן פרשת משפטים, ד"ה ואנשי קודש)
ווארט יומי:
ישמור את פיו לשם שמים
וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר. בָּא לִרְמֹז דְּכָל הַקְּדֻשָּׁה וְהָאַזְהָרָה שֶׁכָּתַבְנוּ שֶׁיִּתְנַהֵג בְּפִיו, לֹא יִהְיֶה מִשָּׂפָה וְלַחוּץ לְשֵׁם יֻהֲרָא כְּדֵי לְרַמּוֹת בְּנֵי אָדָם, רַק הַכֹּל יִהְיֶה תָּקוּעַ בְּלִבּוֹ וְיַעֲשֶׂה הַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו, דְּהַיְנוּ, הַמַּחֲשָׁבָה אֲשֶׁר עָלֶיהָ תָּלוּי הַפֶּה, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה טְהוֹרָה וְזַכָּה, וְהִיא שֶׁתְּכַוֵּן הַכַּוָּנוֹת שֶׁאָמַרְנוּ בַּפֶּה. וְזֶהוּ כְּמַעֲשֵׂהוּ, דְּהַיְנוּ, כְּמַעֲשֵׂה הַפֶּה מִבַּחוּץ כָּךְ תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה מִבִּפְנִים, וְכָל עִקַּר תִּקּוּן הַפֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ בַּמַּחֲשָׁבָה תָּלוּי, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר מִמֶּנּוּ יִהְיֶה. וְחָזַר וְהִזְכִּירָם זָהָב תְּכֵלֶת וְגוֹ', דְּהַיְנוּ, כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ בַּלֵּב הֵם תְּלוּיִים, וּמִמֶּנּוּ נִתְקָן הַפֶּה:
וּבָא הָרֶמֶז זֶה בָּאֵפוֹד, אֶפְשָׁר לוֹמַר, דְּסִבַּת זְכִיַּת אַהֲרֹן בָּאֵפוֹד בִּשְׁבִיל שֶׁהָיָה פִּיו, שֶׁהוּא גִּימַטְרִיָּא 'אֵפֹד', קָדוֹשׁ, וְהָיָה רוֹדֵף בּוֹ שָׁלוֹם וְאוֹהֵב שָׁלוֹם (אבות דרבי נתן פי"ב מ"ג), וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ב ז) 'כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת' וְגוֹ'