עיקר היגיעה בתורה ותכליתה - לקיים המצוות
עצה וסגולה יומית:
עיקר היגיעה בתורה ותכליתה - לקיים המצוות
וְאֶשָּׂא כַפַּי אֶל מִצְוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ (תהלים קיט מח). הִנֵּה יָדוּעַ שֶׁכָּל הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה שֶׁל הָאָדָם נִקְרָא 'כַּפַּיִם', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכח ב) 'יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל', וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לא מב) 'אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי'. וְעַכְשָׁו בָּא לוֹמַר שֶׁעִקַּר הַיְגִיעָה שֶׁהוּא יָגֵעַ בַּתּוֹרָה הוּא כְּדֵי לְקַיֵּם הַמִּצְוֹת, וְאֵין הַיְגִיעָה נִרְאֵית פְּעֻלָּתָהּ עַד שֶׁיְּקַיֵּם הַמִּצְוֹת:
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְאֶשָּׂא כַפַּי, דְּהַיְנוּ, כָּל הַיְגִיעָה שֶׁאֲנִי יָגֵעַ בַּתּוֹרָה אֵינָהּ נִגְמֶרֶת עַד שֶׁאֶשָּׂא אוֹתָהּ וַאֲקַיֵּם בָּהּ מִצְוֹתֶיךָ. וְזֶהוּ אֲשֶׁר אָהָבְתִּי, מִתְּחִלַּת יְגִיעִי בָּהּ הָיָה חִשְׁקִי וְאַהֲבָתִי כִּי אִם לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיךָ. וּכְשֶׁאַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ שֶׁאֵדַע הַתּוֹרָה כָּרָאוּי וַאֲקַיֵּם הַמִּצְוֹת כָּרָאוּי, אָז בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וְאָשִׂיחָה בְחֻקֶּיךָ:
(אלף בינה, תהלים קיט אות ו)
ווארט יומי:
לא תסור מחשבתו מן התורה להבלי העולם
טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף (תהלים קיט עב). עַכְשָׁו חוֹזֵר לְמַה שֶּׁאָמַר בַּתְּחִלָּה (שם פסוק סט) טָפְלוּ עָלַי שֶׁקֶר זֵדִים וְכוּ'. וּפֵרַשְׁנוּ בּוֹ דְּיֵצֶר הָרָע וְגוּנְדָא דִילֵהּ מְפַתִּים אֶת הָאָדָם בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּבִשְׁעַת לִמּוּד הַתּוֹרָה, כְּדֵי לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת, שֶׁהֵם הַבְלֵי הָעוֹלָם הַמַּטְרִידִים אָדָם מֵעֲבוֹדַת ה', דְּמַה יּוֹעִילוּ וּמַה יַּצִּילוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת. עַכְשָׁו בָּא לוֹמַר, שֶׁאוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁבּוֹ בָּאָה אֵלַי מַחֲשֶׁבֶת יֵצֶר הָרָע לְהַטְרִידֵנִי, אֵינִי חוֹשֵׁב אוֹתוֹ הַדָּבָר לִכְלוּם, כִּי הַבְלֵי הָעוֹלָם שֶׁהֵם זָהָב וָכֶסֶף חֲשׁוּבִים בְּעֵינַי כְּעַפְרָא דְאַרְעָא, וְדִבּוּר אֶחָד מִתְּפִלָּתְךָ אוֹ מִתּוֹרָתְךָ טוֹב לִי מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף, וְאֵין אֲנִי מַנִּיחַ חַיֵּי עוֹלָם הַנִּצְחִיִּים וְעוֹסֵק בְּחַיֵּי שָׁעָה בִּדְבָרִים בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר, מִי גָּרַם לִי שֶׁלֹּא הִטֵּיתִי אֹזֶן לַשֶּׁקֶר שֶׁהוּא הַבְלֵי הָעוֹלָם, שֶׁטָּפְלוּ עָלַי הַזֵּדִים לְהַטְרִידֵנִי בּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁטּוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף:
וּמַה שֶּׁאָמַר תוֹרַת פִּיךָ, הוּא מְדַבֵּר עַל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כְּמַשְׁמָעוּתָהּ. וּמַה שֶּׁפֵּרֵט תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, מִשּׁוּם דְּהַתַּלְמוּד שֶׁהוּא מְקוֹר הַדִּינִים, צָרִיךְ שַׁקְלָא וְטַרְיָא וְדַעַת רְחָבָה לְדַמּוּיֵי מִלְּתָא לְמִלְּתָא, וּבִפְרָט דִּינֵי מָמוֹנוֹת שֶׁהֵם כְּמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ וְצָרִיךְ זִכּוּךְ מַחֲשָׁבָה וְדַעַת צְלוּלָה. וְאִם בָּא בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד לַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֲחֵרוֹת, נִטְרָד בְּדַעְתּוֹ, וְלָא סָלְקָא לֵהּ שְׁמַעְתְּתָא. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ, דְּהַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הַיְנוּ, הַדִּינִים שֶׁאֲנִי נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶם בְּדַעְתִּי וּבְמַחֲשַׁבְתִּי, אִם הָיִיתִי מַטְרִיד דַעְתִּי בְּמַחְשְׁבוֹת הַבְלֵי הָעוֹלָם, לֹא הָיְתָה סָלְקָא לִי שְׁמַעְתְּתָא, וַאֲנִי טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ מֵאַלְפֵי זָהָב וָכָסֶף, לְפִיכָךְ מַחֲשַׁבְתִּי אֵינָהּ סָרָה מֵהֶם:
