ע"י ריבוי ותוספת הקדושה זוכים לתורה

עצה וסגולה יומית: 

בכל יום מקבלים את התורה מחדש

וְדִקְדְּקוּ הָרִאשׁוֹנִים זַ"ל, דְּכֵיוָן דְּנֹסַח הַחֲתִימָה בִּלְשׁוֹן הֹוֶה שֶׁהוּא 'נוֹתֵן הַתּוֹרָה', וְלֹא אָמַר 'אֲשֶׁר נָתַן' שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבָר רַק 'נוֹתֵן' שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֹוֶה, מִזֶּה מַשְׁמַע דִּבְכָל יוֹם וָיוֹם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן חָכְמָה בְּלֵב לוֹמְדֵי תּוֹרָה לִשְׁמָהּ לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים אֲמִתִּיִּים, וְכָל מַה שֶּׁמְּחַדֵּשׁ הָאָדָם נֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם קִבֵּל תּוֹרָה מֵחָדָשׁ, וּלְפִיכָךְ נִתְקְנָה חֲתִימָה זוֹ בִּלְשׁוֹן הֹוֶה.

(אלף בינה, אות בי"ת ד)

ווארט יומי:

ע"י ריבוי ותוספת הקדושה זוכים לתורה

בַּמֶּה יְזַכֶּה נַעַר אֶת אָרְחוֹ, לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ. בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ (תהלים קיט ט-י). עַכְשָׁו בָּא לוֹמַר, דְּהִנֵּה לִמּוּד הַתּוֹרָה וְקִיּוּם הַמִּצְוֹת צְרִיכִים יִרְאַת שָׁמַיִם וְטָהֳרָה וּנְקִיּוּת, שֶׁהֵם דָּבָר רוּחָנִי וְקָדוֹשׁ, וְלֹא שַׁיָּךְ שֶׁיָּחוּלוּ עַל גּוּף נָגוּף מָלֵא אֲסַפְסוּף. וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה כַּמָּה אַזְהָרוֹת הִזְהִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁיַּזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּקַדְּשׁוּ אֶת עַצְמָם כָּרָאוּי כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יט י) 'לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר' וְכוּ':

קודם קבלת התורה היו צריכים להוסיף כל יום קדושה יתירה

וְהִנֵּה רָאוּי לְהָעִיר, לָמָּה הָיָה הַצִּוּוּי בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרֵט לוֹ כָּל יוֹם בִּפְנֵי עַצְמוֹ בְּאָמְרוֹ (שם פסוקים י-יא) 'וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר, וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי', הָיָה לוֹ לוֹמַר 'וְקִדַּשְׁתָּם שְׁלֹשֶׁת יָמִים'. אֶלָּא הַכַּוָּנָה לוֹמַר, שֶׁבְּכָל יוֹם צָרִיךְ לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה יוֹתֵר מִיּוֹם שֶׁעָבַר, וּלְפִיכָךְ אָמַר לָהֶם 'וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם', וְעוֹד 'וּמָחָר', צְרִיכִים לְהוֹסִיף קְדֻשָּׁה יוֹתֵר מִיּוֹם רִאשׁוֹן, וְעוֹד בָּהּ שְׁלִישִׁיָּה 'וְהָיוּ נְכֹנִים' בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה 'לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'. וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים שֶׁתָּחוּל הַתּוֹרָה עֲלֵיהֶם, דְּלֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר קָדוֹשׁ עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ויקרא יט ב) 'קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי', הַכַּוָּנָה, כֵּיוָן שֶׁאֲנִי קָדוֹשׁ, לֹא שַׁיָּךְ קְדֻשָּׁתִי עֲלֵיכֶם אִם לֹא תִּהְיוּ קְדוֹשִׁים (תנחומא קדושים ב-ה). וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים לד טו) 'סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב', דְּלֹא שַׁיָּךְ לְהִתְדַּבֵּק בַּטּוֹב עַד שֶׁיָּסוּר מֵרָע.

(אלף בינה, תהלים קיט אות ב)