מעלת העוסק בתורה בחצות

דְּיָדוּעַ שֶׁהַלַּיְלָה הוּא זְמַן שְׁלִיטַת הַקְּלִפּוֹת (ח"א צב: ח"ג כא:), וְיוֹתֵר צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר בַּלַּיְלָה יוֹתֵר מֵהַיּוֹם, לְפִי שֶׁהוּא עֵת שְׁלִיטָתָם. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר הַרְבֵּה לְהַרְבּוֹת בַּתּוֹרָה קֹדֶם שֶׁיִּישָׁן, וְלִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע עַל הַמִּטָּה, וְלָקוּם אַחַר חֲצוֹת לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. וְעֵסֶק הַתּוֹרָה אַחַר חֲצוֹת אֵין לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁהֶאֱרִיךְ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל עִנְיָן זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת (ח"ג כא:-כב.).

(אלף בינה, אות זי"ן ז)