מי שנוח לבריות בידוע שהוא נוח לשמים
עצה וסגולה יומית:
ההכנה לשבת בששת ימי החול
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ (בראשית ו טז). צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְכוּ', דְּהַיְנוּ 'צֹהַר' בְּעַצְמוֹ, מִלַּת 'צֹהַר תַּעֲשֶׂה' וּתְחַבֵּר אוֹתָהּ עִם 'תֵּבָה', דְּהַיְנוּ 'צֹהַר תֵּבָה' גִּימַטְרִיָּא 'שַׁבָּת', וְכַנִּזְכַּר לְעֵיל עַל יְסוֹד וּמַלְכוּת וְכוּ', וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה דְּהַיְנוּ שַׁבָּת שֶׁהִיא ש' בַּת, כַּלָּה כְּלוּלָה וְכוּ'. 'וְאֶל אַמָּה' וְכוּ', וְאֶל אִמָּא תְּשַׁכְלְלֶנָּה וְכוּ', שֶׁהִיא 'מִלְמַעְלָה', כַּיָּדוּעַ שֶׁהִיא נַמִי הֵ"א רִאשׁוֹנָה וְכוּ', וּכְמוֹ יוֹם הַכִּפּוּרִים וְכוּ'. וּפֶתַח הַתֵּבָה שֶׁהִיא הַמַּלְכוּת, שַׁבָּת, בַּת עַיִן וְכוּ', דְּהַיְנוּ פֶּתַח וְהַתְחָלַת בִּנְיָנָהּ הוּא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, עַל דֶּרֶךְ מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת (ע"ז ג.), וְזֶהוּ וּפֶתַח הַתֵּבָה הוּא בְּצִדָּהּ, שֶׁהֵם שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, תָּשִׂים בְּכֹחַ הַתּוֹרָה וְכוּ', וְזֶהוּ תַּחְתִּיִּם לְעֻמַּת יוֹם ג' וְד', שְׁנִיִּם לְעֻמַּת יוֹם ב' וְה' וְכוּ', וּשְׁלִשִׁים לְעֻמַּת יוֹם א' וְיוֹם ו' וְכוּ', וְכַיָּדוּעַ עַל הֶאָרַת נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁל תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת נִקְרֵאת נְשָׁמָה יְתֵרָה וְכוּ', וְזֶהוּ 'תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים' שֶׁהֵם נַמִי לְעֻמַּת נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה וְכוּ'.
(פתח האוהל פר' נח)
ווארט יומי:
מי שנוח לבריות בידוע שהוא נוח לשמים
אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ (ו ט).
יֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה כָּתַב תְּלָתָא נֹחַ בְּהַאי קְרָא. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ בְּדֶרֶךְ רֶמֶז עַל מַה שֶּׁאָמַר הַתַּנָּא (אבות פ"ג מ"י) כָּל שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, וְכָל שֶׁאֵין רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ אֵין רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ. בָּזֶה יִתְפָּרֵשׁ הַכָּתוּב אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ, כְּלוֹמַר, אִם רָצִיתָ לַעֲמֹד עַל אָדָם כְּדֵי שֶׁתֵּדַע אִם רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ, אֵלֶּה תּוֹלְדֹת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים, אִם נֹחַ וְצַדִּיק וְתָמִים בְּדֹרֹתָיו, דְּהַיְנוּ שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ, דַּע שֶׁגַּם אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ, דְּהַיְנוּ רוּחַ הַמָּקוֹם נוֹחָה הֵימֶנּוּ.
