לימוד תורה לשמה משרה שכינה בישראל

עצה וסגולה יומית: 

לימוד תורה לשמה משרה שכינה בישראל

מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים נִסְתְּמוּ מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא גָּבְרָה, וְהִיא הַגּוֹרֶמֶת מְנִיעַת הַחָכְמָה מִבְּנֵי אָדָם, וַאֲפִלּוּ יִהְיוּ טוֹרְחִים חַכְמֵי הַדּוֹר עַד שֶׁיְּבָרְרוּ הַהֲלָכָה כְּהִלְכָתָהּ, מִכָּל מָקוֹם הַסִּטְרָא אַחֲרָא יֵשׁ לָהּ כֹּחַ לַחֲזֹר וְלִסְתֹּם מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם, לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ בֵּין הַחֲבֵרִים גּוֹרֶמֶת לְהַשְׁרוֹת שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל (אבות פ"ג מ"ו) וְלַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם (סנהדרין צט:).

(פיתוחי חותם פרשת ויצא, ד"ה וירא)

ווארט יומי:

המקבל את הברכות יקבל את התורה

וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו וְגוֹ'. וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר. הָבִיאָה לִּי צַיִד וְגוֹ'. וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ (בראשית כז ה-ט). הִנֵּה רִבְקָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ הֵבִינָה דַּעַת יִצְחָק, וְאָמְרָה, אִם כַּוָּנָתוֹ לְבָרֵךְ עֵשָׂו בְּהֶחְלֵט, לָמָּה לֹא יְבָרֵךְ אוֹתוֹ תֵּכֶף וּמִיָּד, וְלָמָּה תָּלָה לוֹ הַבְּרָכוֹת בַּצִּידָה, וְלָמָּה לֹא רָצָה לְצַוּוֹת לוֹ בִּפְנֵי שׁוּם אָדָם. אֶלָּא וַדַּאי זֶה הֲכָנָה לַתּוֹרָה, וְרָצָה יִצְחָק, כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ הַדָּבָר מִי רָאוּי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, לַעֲשׂוֹת נִסָּיוֹן בַּדָּבָר, אִם לֹא יִהְיֶה שׁוּם עִכּוּב לְעֵשָׂו וְלֹא יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר וְיַקְדִּימֶנּוּ יַעֲקֹב, אָז עֵשָׂו הוּא הָרָאוּי, וְאִם לֹא הָיָה רָאוּי, יִטֹּל יַעֲקֹב הַבְּרָכוֹת:

כיון שנודע לה הדבר הבינה שרצון ה' שיעקב יתברך

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו, בֵּינוֹ לְבֵינוֹ בְּיִחוּד, שֶׁלֹּא יִשָּׁמַע הַדָּבָר לַזּוּלַת, וְהֵבִינָה דַּעַת יִצְחָק כִּדְכָתַבְנוּ, שֶׁעִם כָּל מַה שֶּׁנִּזְהַר יִצְחָק, אֲפִלּוּ הָכִי נִתְגַּלָּה הַדָּבָר לְיַעֲקֹב וְקָדַם וְנָטַל הַבְּרָכוֹת, בְּוַדַּאי שֶׁמֵּאֵת ה' הָיְתָה לוֹ, וְהוּא שֶׁרָאוּי לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרָה רִבְקָה לְיַעֲקֹב הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ, כְּלוֹמַר, הוּא מְדַבֵּר לוֹ בְּיִחוּד עַל דַּעַת שֶׁאֵין שׁוֹמֵעַ, וְנִרְאֶה לִי בְּדַעְתּוֹ שֶׁאִם יֵשׁ שׁוֹמֵעַ וְיִתְגַּלֶּה הַדָּבָר וְתַקְדִּים אַתָּה לַבְּרָכוֹת וְלֹא יַכִּיר בְּךָ, זֶה סִבָּה לְךָ מֵאֵת ה' וְתִזְכֶּה לַבְּרָכוֹת וְלַתּוֹרָה. וּמִכָּל מַה שֶּׁנִּזְהַר אָבִיךָ שֶׁלֹּא יִשְׁמָעֶנּוּ אַחֵר, הִנֵּה אֲנִי שָׁמַעְתִּי, וּמִדַּאֲנִי שָׁמַעְתִּי, שְׁמַע מִנַּהּ דִּרְצוֹן ה' שֶׁתִּזְכֶּה אַתָּה בַּבְּרָכוֹת וּבַתּוֹרָה, לָכֵן בְּנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ, וְזָרֵז עַצְמְךָ וְקוּם הַקְדִּימֶנּוּ לְעֵשָׂו כְּדֵי שֶׁתִּזְכֶּה לַבְּרָכוֹת וְלַתּוֹרָה, וְקוּם מַהֵר אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים, רָמְזָה לוֹ לִשְׁתֵּי תּוֹרוֹת, תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה [וכו']:

(פיתוחי חותם פרשת תולדות)