לא נברא הפרי אלא כדי שיברך עליו

עצה וסגולה יומית: 

לא נברא הפרי אלא כדי שיברך עליו

צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר אַזְהָרָה גְּדוֹלָה בְּכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, שֶׁיְּבָרֵךְ כָּרָאוּי. וּבִפְרָט בְּבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין, כִּי לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ הַפְּרִי, כִּי אִם בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹדֶה לוֹ וִיבָרֵךְ בְּרָכָה הָרְאוּיָה לְאוֹתוֹ פְּרִי.

(אלף בינה מזמור קיא ב)

ווארט יומי:

הדביקות בשכינה מכחו של משה

שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם (במדבר יג ב). 

כַּוָּנַת הַפְּסוּקִים, ה' אָמַר לְמֹשֶׁה שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, דְּהַיְנוּ מִכֹּחֲךָ יִשְׁתַּלְּחוּ הָאֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, הִיא הַשְּׁכִינָה, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָאֲמִתִּיִּים הֵם הַמִּתְדַּבְּקִים בָּהּ. וְזֶהוּ אִישׁ אֶחָד, דְּהַיְנוּ הַמְיֻחָד בָּעָם בְּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים הוּא הָרָאוּי לְהִתְדַּבֵּק בָּהּ. לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ, הוּא הָאוֹחֵז בְּמַעֲשֵׂי אֲבוֹתָיו הַטּוֹבִים שֶׁהֵם אֲבוֹת הָעוֹלָם. וּמַה שֶׁאָמַר תִּשְׁלָחוּ לְשׁוֹן רַבִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסָמוּךְ, דְּרוֹמֵז עַל כָּל כֹּחוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁהֵם נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, שֶׁמִּכֹּחָם מִשְׁתַּלַּחַת הַקְּדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל. כֹּל נָשִׂיא בָהֶם, לִרְמֹז דְּהַמִּתְדַּבְּקִים בַּשְּׁכִינָה בָּעִינַן שֶׁיִּהְיוּ בַּעֲלֵי תּוֹרָה, וְהַזּוֹכֶה לַתּוֹרָה נִקְרָא מֶלֶךְ וְשַׂר וְנָשִׂיא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח טו) 'בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ' וְגוֹ', וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ל לב) 'אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא'. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן כֹּל נָשִׂיא בָהֶם, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא נָשִׂיא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, אֵלֶּה הֵם הָרְאוּיִים לְהִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה:

(פיתוחי חותם פרשת שלח)