לא יכעס בשבת

עצה וסגולה יומית:
לא יכעס בשבת
מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ לִידֵי כַּעַס בְּשַׁבָּת, דְּזֶה הוּא הַפְּגָם הַגָּדוֹל.
(פיתוחי חותם, פרשת ויקהל ד"ה ויקהל משה)
ווארט יומי:
צדיקים במיתתם נזכרים לברכה
וִיחִי עוֹד לָנֶצַח לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת (תהלים מט). בָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְהוֹכִיחַ אֵלּוּ הַטִּפְּשִׁים חַסְרֵי לֵב הַלּוֹהֲטִים אַחַר הַמָּמוֹן וְאֵינָם מְבַקְּשִׁים בְּאוֹתוֹ עוֹלָם, מֶה עָלָה בְּדַעְתָּם הַנִּפְסֶדֶת, וְכִי יִחְיוּ לְעוֹלָם, לֹא שַׁיָּךְ, וְאִם כֵּן אֵיךְ לֹא רָאוּ סַמְיוּת עֵינֵיהֶם. וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וִיחִי עוֹד לָנֶצַח, כְּלוֹמַר בִּשְׁלָמָא אִם יִחְיֶה עוֹד לָנֶצַח וְלֹא יִרְאֶה הַשַּׁחַת, מוּטָב שֶׁיְּבַקֵּשׁ רַק לְיִשּׁוּב זֶה הָעוֹלָם, אֲבָל אֵין הַדָּבָר כֵּן, שֶׁהֲרֵי כָּל הָעוֹלָם מֵתִים. וְזֶהוּ כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם, בָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לוֹמַר אִם הַטִּפְּשִׁים הָאֵלֶּה עוֹלֶה בְּדַעְתָּם הַנִּפְסֶדֶת כִּי בְּאוֹתוֹ עוֹלָם אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע, כִּי כְּמוֹת הָאָדָם כֵּן מוֹת הַבְּהֵמָה, וְכָל הַטְּעָנוֹת שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה לֹא הוֹעִילוּ בָהֶם, בָּא עַכְשָׁו לוֹמַר לָהֶם אוֹת מוֹפֵת רְאָיָה חוֹתֶכֶת, וְהוּא כִּי הֲרֵי אֲנַחְנוּ רוֹאִים בְּעֵינֵינוּ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְעַד הַיּוֹם, כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁעָבְרוּ כָּל בְּנֵי אָדָם מַזְכִּירִים אוֹתָם לִבְרָכָה וּבוֹטְחִים בִּזְכוּתָם, וַאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים מְבַקְּשִׁים עַל עַצְמָם בִּזְכוּת הַצַּדִּיקִים שֶׁעָבְרוּ, וְהַכְּסִילִים שֶׁעָבְרוּ וְהָרְשָׁעִים נִמְחָה שְׁמָם וְאָבַד זִכְרָם אֵין מִי שֶׁזּוֹכְרָם, וַאֲפִלּוּ יֻזְכְּרוּ בְּאֵיזֶה פַּעַם, כָּל הָעוֹלָם צַדִּיקִים וּרְשָׁעִים זוֹכְרִים אוֹתָם לִקְלָלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי י ז) 'זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב', וְזֶה מוֹפֵת גָּדוֹל וְהַבְחָנָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין טָמֵא לְטָהוֹר:
וְזֶה שֶׁאָמַר כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ דְּהַיְנוּ אֵין בָּהֶם רַק מִיתָה דַּוְקָא, וּמִיּוֹם מִיתָתָם בְּנֵי הָעוֹלָם מַזְכִּירִים אוֹתָם לִבְרָכָה, וּמְבַקְּשִׁים רַחֲמִים מֵאֵת ה' בִּזְכוּתָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ברכות יח.) צַדִּיקִים אֲפִלּוּ בְּמִיתָתָם קְרוּיִים חַיִּים, אֲבָל כְּסִיל וָבַעַר מִשְּׁעַת מִיתָתָם אָבַד זִכְרָם הֵמָּה, וְכֵיוָן שֶׁהַכְּסִיל רוֹאֶה כָּךְ בְּעֵינָיו כָּל יָמָיו, מָה רָאָה לִרְדֹּף אַחַר הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וּלְהַנִּיחַ עוֹלָם הָעִקָּרִי. וּמַה שֶּׁאָמַר וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם, כְּלוֹמַר דְּבֵין רָשָׁע וּבֵין צַדִּיק מַנִּיחִים חֵילָם לַאֲחֵרִים שֶׁהֵם יוֹרְשֵׁיהֶם, וּבוֹא וּרְאֵה מַה בֵּין בְּנֵי הַצַּדִּיק לִבְנֵי הָרָשָׁע, כִּי בְּנֵי הַצַּדִּיק בְּנֵי הָעוֹלָם מְכַבְּדִים אוֹתָם בִּזְכוּת אֲבִיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (אבות פ"ב מ"ב) שֶׁזְּכוּת אֲבוֹתָם מְסַיַּעְתָּם, וּבְנֵי הָרָשָׁע כָּל הָעוֹלָם מְבַזִּים אוֹתָם מֵחֲמַת רִשְׁעוּת אֲבִיהֶם. וְאִם יֵשׁ לָהֶם לֵב לַכְּסִילִים בְּזֶה הַדָּבָר יִתְעוֹרְרוּ וְיַבְחִינוּ בֵּין טוֹב לְרַע, אֲבָל בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבּוֹתָם, לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ, וּמִי גָּרַם לָהֶם כָּל זֶה, לְהִיטַת הַמָּמוֹן שֶׁנִּטְמְעוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם, וְכָל מַחְשְׁבוֹתָם בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה דַּוְקָא: