ישמור אזניו ופיו מלשמוע ולדבר דיבורים אסורים

עצה וסגולה יומית: 

להיות דבוק תמיד בכל עת בהשי"ת

אַךְ אֱלֹקִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל כִּי יִקָּחֵנִּי סֶלָה (תהלים מט טז). בָּא דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לְבַקֵּשׁ עַל עַצְמוֹ וּלְהוֹרוֹת גַּם לִבְנֵי אָדָם הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ נִצּוֹלִים מִשְּׁאוֹל, וְהִיא כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּמָקוֹם אַחֵר וְשָׁנָה, כִּי לֹא שַׁיָּךְ שֶׁיִּנָּצֵל הָאָדָם מִדִּין גֵּיהִנֹּם וְיִזְכֶּה לְגַן עֵדֶן, זוּלַת בְּהִתְדַּבְּקוּתוֹ בַּה' יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, וְלֹא יַפְנֶה מַחֲשַׁבְתּוֹ מִמֶּנּוּ בְּכָל עֵת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים טז ח) 'שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט'. כִּי אִם לֹא יַעֲשֶׂה כֵן הָאָדָם, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּשְׁגֶּה וְיֶחֱטָא, וּכְשֶׁיַּעֲשֶׂה כֵן וְלֹא יַפְרִיד מַחֲשַׁבְתּוֹ מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ כְּלָל, אֲפִלּוּ הָכִי לֹא יִתְלֶה הַגְּדֻלָּה בְּעַצְמוֹ וְיֹאמַר כַּמָּה גִּבּוֹר וְחָסִיד אֲנִי, רַק יִתְלֶה הַכֹּל בְּחַסְדּוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁעֲזָרוֹ עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם לז לג) 'ה' לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ' (סוכה נב:). וְזֶה שֶׁאָמַר אַךְ אֱלֹקִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל, וְתָנֵי וְהָדַר מְפָרֵשׁ, תֵּדַע בַּמֶּה יִפְדֶּנוּ מִשְּׁאוֹל, כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ זֹאת, וְהוּא כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה, דְּהַיְנוּ יִקָּחֵנִי לְחֶלְקוֹ, וְלֹא תִּהְיֶה מַחֲשַׁבְתִּי וְעִסְקִי כִּי אִם עִמּוֹ, עַל דֶּרֶךְ 'שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד'. וְאַף עַל גַּב דְּהַדָּבָר הַזֶּה דְּהַהִתְדַּבְּקוּת תָּלוּי בִּידֵי אָדָם, מֵאַחַר דְּהָעֵזֶר תָּלוּי בְּיָדוֹ יִתְבָּרַךְ, תָּלָה הַדָּבָר בּוֹ וְאָמַר כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה:

(דורש טוב, דרוש ו' לנפטרים)

ווארט יומי:

ישמור אזניו ופיו מלשמוע ולדבר דיבורים אסורים

לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן חוֹרִי. שִׁמְעוֹן הוּא כְּנֶגֶד הָאָזְנַיִם שֶׁבָּהֶם תְּלוּיָה הַשְּׁמִיעָה, דְּהַיְנוּ זֶה הַצַּדִּיק תִּקֵּן אָזְנָיו כָּרָאוּי, לְדִבְרֵי ה' מַטֶּה אָזְנָיו לִשְׁמֹעַ, וְלִדְבָרִים בְּטֵלִים וְכַיּוֹצֵא עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּחֵרֵשׁ לֹא יִשְׁמַע וְאוֹטֵם אָזְנָיו מִשְּׁמֹעַ רַע. וְהִנֵּה מָצִינוּ כָּל מִצְוֹת הַתּוֹרָה תְּלוּיִים כִּי אִם בַּשְּׁמִיעָה, 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' (דברים ו ד), 'אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ' (שם יא יג), 'וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ' (ויקרא כו יד), כָּל דִּינֵי הַתּוֹרָה תְּלוּיִים בִּשְׁמִיעַת הָאֹזֶן, וְזֶהוּ שָׁפָט בֶּן חוֹרִי, דְּהַיְנוּ כָּל דִּינֵי הַתּוֹרָה הַנִּקְרֵאת 'חֵרוּת' בַּשְּׁמִיעָה תְּלוּיִים, וְזֶה הַצַּדִּיק קִיֵּם זֶה הַדָּבָר וְתִקֵּן אָזְנָיו:

ישמור פיו מדיבורים אסורים

לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה. כָּאן בָּא לִרְמֹז עַל הַפֶּה, דְּיְהוּדָה לְשׁוֹן הוֹדָאָה, וְהַהוֹדָאָה הִיא בַּפֶּה. וּבָא לִרְמֹז כָּאן, דְּהַצַּדִּיק הַזֶּה שׁוֹמֵר פִּיו עִם בְּנֵי אָדָם, הֵן שֶׁלּוֹ צֶדֶק וְלָאו שֶׁלּוֹ צֶדֶק, מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה, אֵינוֹ דּוֹבֵר שְׁקָרִים וְאֵינוֹ מִתְלוֹצֵץ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לְמַטֵּה יְהוּדָה, הַיְנוּ הַפֶּה שֶׁבּוֹ תְּלוּיָה הַהוֹדָאָה, כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה, כָּלֵב רָאשֵׁי תֵּבוֹת כַּחַשׁ לֵיצָנוּת בַּדָּאוּת, דְּהַיְנוּ, זֶה הַצַּדִּיק, הַכַּחַשׁ וְהַלֵּיצָנוּת וְהַבַּדָּאוּת, יְפֻנֶּה, דְּהַיְנוּ מְפַנֶּה וּמַרְחִיק:

(פיתוחי חותם פרשת שלח)