זהירות בנטילת ידים לפני אכילה

עצה וסגולה יומית:
זהירות בנטילת ידים לפני אכילה
מַזְהֶרֶת הַתּוֹרָה שֶׁיְּקַדֵּשׁ הָאָדָם אֶת גּוּפוֹ וִיכַוֵּן בִּשְׁעַת אֲכִילָה. תְּחִלָּה יַעֲשֶׂה נְטִילַת יָדַיִם כָּרָאוּי, כִּי כָּל הַנּוֹטֵל יָדָיו בְּרִבּוּי מַיִם מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ מְזוֹנוֹתָיו, רַק יִהְיוּ בְּרֶוַח, וְאִם בְּהֵפֶךְ גּוֹרֵם לוֹ עֲנִיּוּת (שבת סב: זוהר ח"א פז:), וְזֶה רָמוּז בְּרָאשֵׁי תֵּבוֹת 'עַל נְטִילַת יָדָיִם', 'עָנִי'.
(פיתוחי חותם פרשת עקב, ד"ה ארץ)
ווארט יומי:
דביקות האדם בשכינה
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם (במדבר יג ב).
אוֹ יֵאָמֵר בְּצֵרוּף כָּל הַפְּסוּקִים שֶׁאַחַר זֶה. אֶפְשָׁר דְּבָא לִרְמֹז הִתְדַּבְּקוּת הָאָדָם עִם הַשְּׁכִינָה, דְּהָרוֹצֶה לְהִתְדַּבֵּק בַּשְּׁכִינָה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינֵי דְּמַטְרוֹנִיתָא, צָרִיךְ לְתַקֵּן עַצְמוֹ יוֹתֵר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם פְּגָם, וְיִהְיֶה נִזְהָר שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל שׁוּם לָאו מִלֹא תַעֲשֶׂה וּלְקַיֵּם כָּל מִצְוָה שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ מִמִּצְוֹת עֲשֵׂה, וּבִפְרָט שֶׁיִּהְיוּ אֵבָרָיו מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי, כִּי זֶה הָעִקָּר הַגָּדוֹל, דְּאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה בְּמָקוֹם פָּגוּם, וְאִם אֵין אֵבָרָיו מְתֻקָּנִים כָּרָאוּי שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר, לָכֵן צָרִיךְ שֶׁיְּתַקֵּן אֵבָרָיו כָּרָאוּי, וְיַעֲשֶׂה כָּל תִּקּוּן הַשְּׁכִינָה. וְהִנֵּה כָּל הַהַשָּׂגָה שֶׁמַּשִּׂיגִים הַצַּדִּיקִים, הַכֹּל מִכֹּחַ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁמִּתְנוֹצֵץ בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מכילתא מס' דעמלק א) שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל: