היצר מסית גם צדיקים וקדושים

עצה וסגולה יומית: 

לא נברא הפרי אלא כדי שיברך עליו

צָרִיךְ הָאָדָם לִזָּהֵר אַזְהָרָה גְּדוֹלָה בְּכָל הַבְּרָכוֹת שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, שֶׁיְּבָרֵךְ כָּרָאוּי. וּבִפְרָט בְּבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין, כִּי לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ הַפְּרִי, כִּי אִם בִּשְׁבִיל הָאָדָם הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹדֶה לוֹ וִיבָרֵךְ בְּרָכָה הָרְאוּיָה לְאוֹתוֹ פְּרִי.

(אלף בינה מזמור קיא ב)

ווארט יומי:

היצר מסית גם צדיקים וקדושים

הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם וגו' (במדבר יא כה).

הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁעִקַּר תַּאֲוָתָם הָיְתָה עַל הָעֲרָיוֹת, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק 'בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו', וְשָׁאֲלוּ גַּם כֵּן הַבָּשָׂר כִּפְשַׁט הַתּוֹרָה, וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתֵּן לָהֶם הַבָּשָׂר. וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם סָבַר, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר תַּאֲוָתָם עַל הָעֲרָיוֹת, אִם יִשְׂבְּעוּ בָּשָׂר בָּזֶה יִתְגָּרֶה בָּהֶם יֵצֶר הָרָע יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְיִפְרְקוּ עֹל הָעֲרָיוֹת מֵעֲלֵיהֶם, נִמְצָא נָתַתָּ יָד לַפּוֹשְׁעִים וְנָפְקָא מִנַּהּ חֻרְבָּה. וְעוֹד, עִקַּר הַתַּאֲוָה הַזֹּאת מֵעֵרֶב רַב נָפְקָא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר 'וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה', וְהֵם גָּרְמוּ שֶׁנִּגְרְרוּ גַּם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (פסוק ד) 'וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל', וְאִם תִּתֵּן בָּשָׂר לְכָל שִׁשִּׁים רִבּוֹא, אַף הַקְּדוֹשִׁים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יִתְגָּרֶה בָּהֶם יֵצֶר הָרָע מִצַּד אֲכִילַת הַבָּשָׂר וְיִתְאַוּוּ גַּם הֵם עֲרָיוֹת, דִּלְעוֹלָם רִבּוּי אֲכִילַת הַבָּשָׂר מַגְבִּיר בָּאָדָם תַּאֲוַת הָעֲרָיוֹת:

(מחשוף הלבן פרשת בהעלותך)