היצר מגרה את הלומדים להתגאות בדברי תורה

עצה וסגולה יומית:
היצר מגרה את הלומדים להתגאות בדברי תורה
יֵצֶר הָרָע אֵינוֹ מֵנִיחַ שׁוּם אָדָם שֶׁאֵינוֹ מִתְגָּרֶה בּוֹ, אֲפִלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה מְפַתֶּה אוֹתָם לְהִתְגָּאוֹת אִישׁ עַל אָחִיו בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וכו' (שבת סג.). כְּלוֹמַר, מְפַתֶּה יֵצֶר הָרָע אַף הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּהַר סִינַי עַל הַמִּדְבָּר לְהִתְגַּדֵּל וּלְהִתְתַּקֵּף אִישׁ עַל אָחִיו.
(פיתוחי חותם, לך לך, ד"ה ואת החורי)
ווארט יומי:
מורא בית הכנסת והשכמה לתפילה
בְּרֵאשִׁית (בראשית א א). אוֹתִיּוֹת 'בֵּית רֹאשׁ', לִרְמֹז עַל בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁצָּרִיךְ לְהִזָּהֵר לְהַשְׁכִּים וּלְהַעֲרִיב לְבֵית הַכְּנֶסֶת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, כִּי הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לְכַפָּרַת עֲוֹנוֹתָיו וּלְקַבָּלַת תְּשׁוּבָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַתְּפִלָּה בִּמְקוֹם קָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד ג) 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ'. וְיוֹתֵר מִזֶּה אָמְרוּ (ברכות לב:), דִּגְדוֹלָה תְּפִלָּה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א טו) 'גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה'. וְכֵיוָן שֶׁכָּל כָּךְ גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁלֹּא יְבַטֵּל שׁוּם תְּפִלָּה:
יזהר במורא בית הכנסת
וְיִשְׁמֹר כָּל הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ ז"ל בְּעִנְיְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו מוֹרָא בֵּית הַכְּנֶסֶת לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכֵיוָן שֶׁהַשְּׁכִינָה שָׁם צָרִיךְ לִהְיוֹת עָלָיו מוֹרָא הַשְּׁכִינָה שֶׁלֹּא יְדַבֵּר שָׁם דִּבְרֵי חֹל רַק דִּבְרֵי תְּפִלָּה. גַּם יְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב מֵעִנְיְנֵי הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה בַּלֵּב הִיא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יא יג) 'וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם'. לָכֵן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִבּוֹ פָּנוּי מִכָּל מַחֲשָׁבָה, כְּדֵי שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְלֹא יְדַלֵּג שׁוּם תֵּבָה וְיַעֲנֶה כָּרָאוּי, וְיַחְשֹׁב בְּלִבּוֹ כִּי לֹא נִבְרָא כִּי אִם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִנְהֹג קְדֻשָּׁה יְתֵרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת:
יהיה מעשרה ראשונים בבית הכנסת
וְגַם כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה מַקְדִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִהְיוֹת מֵעֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים, שֶׁגָּדוֹל שְׂכַר עֲשָׂרָה רִאשׁוֹנִים כִּדְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (ברכות מז:). וְגַם כֵּן צָרִיךְ לְהִתְאַחֵר שֶׁלֹּא לָצֵאת מְהֵרָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְאֶה עָלָיו כְּמַשּׂאוֹי. וְזֶה רָמוּז גַּם כֵּן בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, בְּרֵאשִׁית כְּמַשְׁמָעָהּ שֶׁיִּהְיֶה רִאשׁוֹן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהִיא נַמִי אוֹתִיּוֹת 'בִּשְׁאֵרִית', דְּהַיְנוּ דְּצָרִיךְ לְהִשָּׁאֵר מֵהָאַחֲרוֹנִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וּבַעַל הַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּזֶה יוֹתֵר: