היודע השגחת הקב"ה, ליבו פנוי לקדושת שבת

עצה וסגולה יומית: 

היודע השגחת הקב"ה, ליבו פנוי לקדושת שבת

עִקַּר הַשַּׁבָּת הוּא שֶׁיִּקְבַּע בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא יוֹם קָדוֹשׁ, וְהִנְחִילוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְהִתְעַנֵּג בּוֹ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתוֹ, וְהַכֹּל תָּלוּי בַּלֵּב וּבְמַחֲשָׁבָה טְהוֹרָה, וְאִם הַלֵּב פּוֹנֶה לְדִבְרֵי חֹל, הֵיכָן קְדֻשָּׁה שׁוֹרָה עָלָיו. וּמִי גָּרַם כָּל זֹאת, הוּא בְּחָשְׁבוֹ שֶׁרֶוַח הַמָּמוֹן תָּלוּי בְּיַד הָאָדָם, וְחָכְמָתוֹ וּבְקִיאוּתוֹ וְטִרְחָתוֹ הִיא הַגּוֹרֶמֶת, לְפִיכָךְ בְּכָל יוֹם מַחֲשָׁבוֹת חֲדָשׁוֹת מִקָּרוֹב בָּאוּ מַה לַּעֲשׂוֹת [בְּ]עֵסֶק זֶה וְכַיּוֹצֵא. אֲבָל אִם תָּלָה בִּטְחוֹנוֹ בַּאֲדוֹן הַכֹּל הַמַּשְׁגִּיחַ עַל כָּל פְּרָט וּפְרָט, יֵדַע כִּי מַה שֶּׁגָּזַר ה' הוּא שֶׁיִּהְיֶה וְאֵין מַחְשְׁבוֹתָיו מוֹעִילוֹת לוֹ כְּלוּם, וְאֵינוֹ מְחַשֵּׁב כִּי אִם בְּדַרְכֵי ה' וּבְתוֹרָתוֹ.

וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַפָּסוּק (שמות לה ב) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, הַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת, אִם רָצִיתָ לְקַיֵּם שַׁבָּת כָּרָאוּי וְתָחוּל עָלֶיךָ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, דַּע לְךָ שֶׁהַמְּלָאכָה שֶׁאַתָּה עוֹסֵק בִּימֵי הַחֹל וְהָרֶוַח שֶׁאַתָּה מַרְוִיחַ, אֵין אַתָּה הוּא הָעוֹשֶׂה, רַק מֵאֵלֶיהָ נַעֲשֵׂית עַל יָדוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי הוּא הַגּוֹרֵם וְהַנּוֹתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל, וּלְפִיכָךְ אָמַר תֵּעָשֶׂה וְלֹא 'תַּעֲשֶׂה'. וּכְשֶׁתַּחְשֹׁב כָּךְ וְתַעֲשֶׂה בִּטְחוֹנְךָ בַּה', אָז יוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לְךָ קֹדֶשׁ.

(פיתוחי חותם פרשת ויקהל, ד"ה ששת ימים)

ווארט יומי:

קביעת חצות הלילה כזמן קימה לדורות

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם (יא, ד)

יש לפרש את לשונו של משה רבינו עליו השלום, שבשעה שהתרה בפרעה לשלח את ישראל, והזהירו שאם לא יעשה כן ימותו כל הבכורות בחצות הלילה, אמר כאן: 'כחצות הלילה אני יוצא בתוך מצרים' - באות כ"ף, ולא אמר באות בי"ת - 'בחצות הלילה'. ואילו בשעה שירד הקדוש ברוך הוא בפועל, כן נכתב (להלן יב, כט) באות בי"ת, "ויהי בחצי הלילה", ולא 'כחצי הלילה'. ולפי האמור יובן מאוד, שרצה משה רבינו עליו השלום לדמות את חצות הלילה שבמצרים, לחצות של העתיד לבוא, ואמר כי 'כחצות הלילה' - כמו חצות הלילה שבו יקומו ישראל בעתיד, ובזכות השתתפותם עם השכינה והכבוד שירחשו כלפיה, כך יצא ה' עתה 'בחצות', ויכה כל בכור בארץ מצרים. כי יהיו ישראל ראויים לניסי ה' עימם במידה כנגד מידה, בזכות שיקומו לעבודתו יתברך.