דרך ה' לקבל את השבים

עצה וסגולה יומית: 

דרך ה' לקבל את השבים

הַתְּשׁוּבָה הִיא שֶׁאָדָם חוֹזֵר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹמְעוֹ וּמְקַבֵּל תְּשׁוּבָתוֹ, וְכָךְ הִיא דַּרְכָּהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁהָאָדָם שָׁב וּמִתְחָרֵט וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַבְּלוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד.

 (אלף בינה מזמור כה, ד"ה כל אורחות ה')

ווארט יומי:

תכלית המעשים טובים שאדם עושה בימי חייו

הַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ, וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְגוֹ' (ויקרא יג מה). אֶפְשָׁר לִרְמֹז, דְּיָדוּעַ דְּהַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה בִּימֵי חַיָּיו, מֵהֶם עוֹשִׂים לוֹ לְבוּשׁ כְּדֵי לְהִתְלַבֵּשׁ נִשְׁמָתוֹ בְּצֵאתָהּ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כד א) 'וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים', 'וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים' (מלכים א' א א), וּכְשֶׁחוֹטֵא חַס וְשָׁלוֹם, פּוֹגֵם בְּאוֹתוֹ לְבוּשׁ וְנַעֲשֶׂה לִקְרָעִים (זוהר ח"א רכד. קכט.). וְיָדוּעַ גַּם כֵּן, שֶׁהַשְּׁכִינָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ט ח) 'וְשֶׁמֶן עַל רֹאשְׁךָ אַל יֶחְסָר'. וְיָדוּעַ גַּם כֵּן, שֶׁכָּל עוֹד שֶׁהָרָשָׁע בְּרִשְׁעוֹ וְטֻמְאָתוֹ בּוֹ, תְּפִלָּתוֹ אֵינָהּ מִתְקַבֶּלֶת, וְתוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו שֶׁעוֹשֶׂה בְּעוֹדֶנּוּ רָשָׁע, הַכֹּל הוֹלֵךְ לַסִּטְרָא אָחֳרָא רַחֲמָנָא לִצְּלַן:

וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּצֹרָע מֵחֲמַת הָעֲוֹנוֹת שֶׁבְּיָדוֹ שֶׁמְּטַמְּאִים אוֹתוֹ כִּנְגָעִים, צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע שֶׁבְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים, דְּהַיְנוּ אִם הִקְדִּים וְעָשָׂה מַעֲשִׂים טוֹבִים קֹדֶם חֶטְאוֹ וְהִתְחִילוּ בְּאוֹתוֹ עוֹלָם לַעֲשׂוֹת לוֹ לְבוּשׁ, עַכְשָׁו עַל יְדֵי חֶטְאוֹ הַבְּגָדִים יִהְיוּ פְרוּמִים, וְרֹאשׁוֹ שֶׁהָיְתָה עָלָיו שְׁכִינָה, עַכְשָׁו יִהְיֶה פָרוּעַ, גַּם הַנְּשָׁמָה לֹא נוֹתְרָה בּוֹ וְנִשְׁאָר עָרֹם מִכֹּל. וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה, דְּהַיְנוּ צָרִיךְ שֶׁיְּכַסֶּה שְׂפָתָיו וְלֹא יִפְתְּחֵם בִּתְפִלָּה בְּעוֹדֶנּוּ רָשָׁע, כִּי תְּפִלָּתוֹ נִדְחֵית וְהַחִיצוֹנִים לוֹקְחִים אוֹתָהּ, וְזֶהוּ וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא, כְּלוֹמַר הַטָּמֵא אִם 'קָרָא' דְּהַיְנוּ הִתְפַּלֵּל, לֹא קָרָא כִּי אִם לַטָּמֵא, דְּהַיְנוּ הַסִּטְרָא אָחֳרָא, כָּל מִין לְמִינוֹ, וְהוּא שֶׁלּוֹקֵחַ תְּפִלָּתוֹ:

כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ, דְּהַיְנוּ כָּל עוֹד שֶׁמַּחֲזִיק בְּרִשְׁעוֹ וְלֹא רָצָה לָשׁוּב, יִטְמָא טָמֵא הוּא, דְּהַיְנוּ מוֹסִיפִין לוֹ טֻמְאָה מִלְמַעְלָה, שֶׁהַחִיצוֹנִים מִתְדַּבְּקִים בּוֹ. בָּדָד יֵשֵׁב מִן הַקְּדֻשָּׁה, לְפִי שֶׁהַשְּׁכִינָה וְהַנְּשָׁמָה מִסְתַּלְּקִים מִמֶּנּוּ וְגַּם יֵצֶר הַטּוֹב בָּרוֹחַ יִבְרַח, אִם כֵּן נִשְׁאָר בָּדָד, מִחוּץ לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשָׁבוֹ, שֶׁאֵינוֹ נִמְנֶה מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְּלַן:

(פיתוחי חותם פרשת תזריע)