בתחילה הגוף מסרב ועומד בטבעו

עצה וסגולה יומית: 

חשיבות האכילה לשם שמים

צָרִיךְ שֶׁתֵּדַע כִּי הָאֲכִילָה דָּבָר גָּדוֹל, וּסְגֻלּוֹת הַרְבֵּה יֵשׁ בָּהּ כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּכַוָּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְאַל יֵקַל בְּעֵינֶיךָ בִּרְאוֹתְךָ הָאָדָם אוֹכֵל כִּבְהֵמָה, וְתֹאמַר מַה שַׁיָּךְ כַּוָּנָה וּבֵרוּר בָּאֲכִילָה, אַל תִּטְעֶה בָּזֶה, כִּי אֶת. הַגּוּף מִתְקַיְּמִים הַנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וְדָבָר הַמְקַיֵּם הַנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה קָדוֹשׁ הוּא. וְתֵדַע שֶׁכָּךְ הוּא הָאֱמֶת, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁהֱיִיתֶם קְדוֹשִׁים בַּמִּדְבָּר, מִן הַשָּׁמַיִם הוֹרִיד לָכֶם הַמָּן הוּא קָדוֹשׁ, לְהוֹרוֹת. הַנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ, וּמִשָּׁם תַּקִּישׁ לָאֲכִילָה שֶׁאַתָּה אוֹכֵל צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה בִּקְדֻשָּה.

(פיתוחי חותם פרשת עקב, ד"ה המאכילך)

ווארט יומי:

בתחילה הגוף מסרב ועומד בטבעו

וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ, בַּתְּחִלָּה הַגּוּף מְסָרֵב, כֵּיוָן שֶׁטִּבְעוֹ הוּא טֶבַע הָעוֹלָם שֶׁהוּא שָׁרוּי בּוֹ, לְפִיכָךְ אַמַר לוֹ לֹא. וְאֶתְבַּטֵּל מֵהֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְזֶהוּ כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ, דְּהַיְנוּ הַגּוּף הוֹלֵךְ אַחַר שָׁרְשׁוֹ וּמוֹלַדְתּוֹ שֶׁהוּא. הֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה:

הנפש רוח ונשמה מבקשים שוב מהגוף

חוֹזֶרֶת הַנְּשָׁמָה וְאוֹמֶרֶת לוֹ אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ, כִּי אֲנַחְנוּ שְׁלֹשָׁה תְּלוּיִים בְּךָ, נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה, כִּי אַתָּה הוּא הַפּוֹעֵל, וְ כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, דְּהַיְנוּ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁעִקַּר חֲנָיוֹתֵינוּ בְּךָ, בִּשְׁבִיל שֶׁאַתָּה הוּא הַמְדַבֵּר בַּעֲקַר. וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְזֶהוּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר, בַּמִּדְבָּר לְשׁוֹן דִּבּוּר. וְזֶהוּ שֶׁמְּסַיֵּם וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם, דְּהַיְנוּ אַתָּה הוּא עֵינֵינוּ כֵּיוָן שֶׁאַתָּה הוּא הַפּוֹעֵל, וּלְפִיכָךְ אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ:

וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ, וְהָיָה לְשׁוֹן שִׂמְחָה, כְּלוֹמַר שִׂמְחָה גְּדוֹלָה תִּהְיֶה לְךָ אִם תֵּלֵךְ אַחַר עֲצָתֵנוּ, וְהָיָה הַטּוֹבֵהּ. עִמָּנוּ בְּאוֹתוֹ עוֹלָם וּבִתְחִית הַמֵּתִים, וְהֵטַבְנוּ לָךְ, כִּי הַטּוֹבָה הַמַּגַּעַת לָנוּ גַּם אַתָּה תֵּהָנֶה מִמֶּנָּה:

לבסוף הגוף שמע לנשמה

וְשָׁמַע לָהֶם הַגּוּף וְרָדַף אַחַר עֲצָתָם, וְכֻלָּם הִסְכִימוּ בְּעֵצָה טוֹבָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַחַר זֶה וַיִּסְעוּ מֵהַר ה', הַר ה' הוּא יֵצֶר הָרָע שֶׁדּוֹמֶה לְהַר, עַכְשָׁו הִסְכִּים הַגּוּף עִם הַנֶּפּוּע רוּחַ נְשָׁמָה מִנֶּפּוּ. וְעָשׂוּ תִּקּוּן כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קידושין ל.), יְשַׁלֵּשׁ אָדָם יָמָיו שְׁלִישׁ בְּמִקְרָא שְׁלִישׁ בְּמִשְׁנָה שְׁלִישׁ בְּ,ת וְזֶהוּ דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים, דְּהַיְנוּ תְּשַׁלְּשׁוּ הַיָּמִים כָּאָמוּר. וַאֲרוֹן בְּרִית ה' הוּא יֵצֶר הַטּוֹב, נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם מִכֹּחַ הַתִּקּוּן שֶׁעָשׂוּ דֶּרֶךְ שִׁלּוּשׁ הַיָּמִים, כְּדֵי לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה:

השכינה שרויה נגדו בעולם הזה ובעולם הבא

וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּם לִפָּטֵר, הַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת עִמָּהֶם וּמְלַוָּה אוֹתָם עַד מְקוֹם מְנוּחָתָם, וְזֶהוּ הַאָמַר וְהַנָּה. עֲלֵיהֶם יוֹם, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהָלְכוּ לָעוֹלָם הַבָּא הַנִּקְרָא 'יוֹם', בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה הוּא עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. הַזֶּה נִקְרָא לָהֶם 'מַחֲנֵה שְׁכִינָה', שֶׁהַשְּׁכִינָה שְׁרוּיָה נֶגֶד הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה, נִמְצָא בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ נָסַע מִמַּחֲנֵה שְׁנֵה. שְׁכִינָה, וּלְהָכִי קָרֵי לֵהּ בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה:

(פיתוחי חותם פרשת בהעלותך)