אין שום שמחה ותענוג בהנאות העולם

עצה וסגולה יומית:
אין שום שמחה ותענוג בהנאות העולם
לֹא אָהַבְתִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם הַמִּצְוֹת, וְאֵין לִי שִׂמְחָה וְשַׁעֲשׁוּעַ כִּי אִם בְּקִיּוּמָם, וְאֵין לִי שׁוּם נַחַת רוּחַ וְשַׁעֲשׁוּעַ בַּהֲנָאוֹת הָעוֹלָם וְתַעֲנוּגָיו, כִּי לֹא נִבְרֵאתִי כִּי אִם לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ.
(אלף בינה אות וא"ו ז)
ווארט יומי:
הנהגות למתפלל כדי שתהיה תפילתו רצויה
וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה. וְהֵבֵאתָ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה לַה' וְהִקְרִיבָהּ אֶל הַכֹּהֵן וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ. וְהֵרִים הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'. וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו קֹדֶשׁ קָדָשִׁים מֵאִשֵּׁי ה' (ויקרא ב ז-י). זֶה בָּא לִרְמֹז עַל הַתְּפִלָּה, דְּצָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בְּלֵב שָׁלֵם, שֶׁיָּסִיר מִלִּבּוֹ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הַמַּטְרִידוֹת אוֹתוֹ, דְּעִקַּר הַתְּפִלָּה בַּלֵּב הִיא. וְצָרִיךְ שֶׁיְּקַיֵּם מַאֲמַר הַתַּנָּא עָלָיו הַשָּׁלוֹם (אבות פ"ב מי"ג): אַל תַּעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קֶבַע אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם. וְצָרִיךְ לְסַדֵּר הַתְּפִלָּה לְאַט מִלָּה בְּמִלָּה, וְיִתְבּוֹנֵן בְּפֵרוּשׁ מַה שֶּׁמּוֹצִיא בִּשְׂפָתָיו. וְהִנֵּה גְּדוֹלָה הַתְּפִלָּה מְאֹד מְאֹד, כִּי עִקַּר יִחוּד הָעוֹלָמוֹת לְמַעְלָה וְהַשְׁפָּעָתָם הִיא בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה:
וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ב ז) 'וְאִם מִנְחַת מַרְחֶשֶׁת קָרְבָּנֶךָ', מַרְחֶשֶׁת רוֹמֵז עַל הַתְּפִלָּה שֶׁרוֹחֵשׁ אָדָם וּמְבַטֵּא בִּשְׂפָתָיו. עוֹד, מַרְחֶשֶׁת גִּימַטְרִיָּא 'תְּפִלּוֹת אֵל' עִם הַכּוֹלֵל. וְצָרִיךְ שֶׁתִּשְׁמֹר עַצְמְךָ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מִכָּל מַחֲשָׁבוֹת הַמַּטְרִידוֹת אוֹתְךָ, וְזֶהוּ סֹלֶת, שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִלָּה כְּסֹלֶת, נְקִיָּה מִכָּל מַחֲשָׁבָה זָרָה שֶׁאֵינָהּ מֵעִנְיַן הַתְּפִלָּה. וְעוֹד, 'הַלֵּב' בְּמִלּוּי כָּזֶה הֵ"ה לָמֶ"ד בֵּי"ת גִּימַטְרִיָּא סוֹלֶת, לִרְמֹז, דְּסֹלֶת רוֹמֵז לַלֵּב שֶׁיִּהְיֶה מְנֻקֶּה מִכָּל סִיג בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה כְּסֹלֶת נְקִיָּה. וְהַדְּבָרִים שֶׁל תְּפִלָּה שֶׁאַתָּה מוֹצִיא בְּפִיךָ אַל תּוֹצִיאֵם בִּמְרוּצָה, רַק לְאַט, וְאַל תַּעֲשֶׂה תְּפִלָּתְךָ קֶבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה:
תפילה כראוי עולה קרבן לה'
וּכְשֶׁתִּהְיֶה תְּפִלָּתְךָ בְּאֹפֶן זֶה בְּלֵב וּבִשְׂפָתַיִם טְהוֹרִים, אָז רְאוּיָה לַהֲבִיאָהּ מִנְחָה לַה' וְלֹא תִּדָּחֶה. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵבֵאתָ אֶת הַמִּנְחָה הִיא הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּלֵּב וּבִשְׂפָתַיִם טְהוֹרִים, זֹאת רְאוּיָה לָבוֹא לִפְנֵי ה'. וְהִקְרִיבָהּ הַמִּתְפַּלֵּל, אֶל הַכֹּהֵן דָּא מִיכָאֵל כָּהֲנָא רַבָּא, וְהִגִּישָׁהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ, מִזְבֵּחַ שֶׁל מַעְלָה: