שנים עברו ולא נתראה עמו ולא ידע מה עלה בגורלו. פעם, אחר עלותו לארה"ק הלך ברחובות תל אביב, לפתע עצר בסמוך אליו יהודי שומר תורה ומצוות שנסע על ביציקל (אופניים), וקרא לו...
שנים עברו ולא נתראה עמו ולא ידע מה עלה בגורלו. פעם, אחר עלותו לארה"ק הלך ברחובות תל אביב, לפתע עצר בסמוך אליו יהודי שומר תורה ומצוות שנסע על ביציקל (אופניים), וקרא לו: 'ר' גד'ל, ר' גד'ל', והציע לו להצטרף לנסיעה ולהיכנס אל מושב כסא המחובר לצידי הביציקל. ר"ג הסתכל לעבר הבית מושב, חקרה במבטו ואמר שאינו יודע איך יכנס בכלל אל המושב הנמוך הזה...
נענה לה ואמר: מה בכך שאינך מבין, כלום את הכל הינך מבין, און ראדיו פארשטייסטו יא?!
באחד הימים פגש הגה"ח ר' גד'ל אייזנער זצ"ל את אחד ממכיריו מן הימים שלפני המלחמה, קדמו בברכה, קראו בשמו ושאל לשלומו.
ענה הלה: איך בין שוין נישט די זעלבער... (כבר איננו אותו פלוני..) פניו נותרו אטומות ומנוכרות, רימז ששינה דרכו ושמו.. ר"ג נקט אז במילים נוקבות לפתוח את לבו ואמר לו: מי לימדך לדבר כך? וכי היטלר ימ"ש?
הלה פרץ בבכי נורא: איבדתי את אבי ואמי ואת כל משפחתי? איך אפשר להבין? איך אפשר להמשיך?
ר"ג הניח לו לשפוך לבו ולאחר מכן החל לנחמו ולחזקו, ובתוך הדברים אמר לו: וכי את הכל הינך מבין? און ראדיו פארשטייסטו יא?! (וכיצד רדיו פועל הנך מבין?) כלום ברור לך כיצד יכול להיות שבווארשא נשמע קולו של אדם המדבר באמעריקא?! ואף על פי כן הינך משתמש בזה, הרי לך שיכול אתה לעשות דבר גם כאשר אינך מבין על בוריו, ממילא יכול אתה לעבוד את השי"ת גם כאשר אינך מבין את דרכיו הנסתרות. כה האריך עוד לחזקו ולדבר על לבו.
וסיפר ששנים עברו ולא נתראה עמו ולא ידע מה עלה בגורלו. פעם, אחר עלותו לארה"ק הלך ברחובות תל אביב, לפתע עצר בסמוך אליו יהודי שומר תורה ומצוות שנסע על ביציקל (אופניים), וקרא לו: 'ר' גד'ל, ר' גד'ל', והציע לו להצטרף לנסיעה ולהיכנס אל מושב כסא המחובר לצידי הביציקל. ר"ג הסתכל לעבר הבית מושב, חקרה במבטו ואמר שאינו יודע איך יכנס בכלל אל המושב הנמוך הזה...
נענה לה ואמר: מה בכך שאינך מבין, כלום את הכל הינך מבין, און ראדיו פארשטייסטו יא?!
ר"ג, שעתה הכיר את בן שיחו, שמח מאד למראה עיניו. וכאשר סיפר זאת ציין בשמחה, שזכה להקים בית נאמן בישראל.
