רק בזכות ה'בני יששכר' הזה שאני רואה כל שבת ושבת, אני שומר שבת במלואה ושומר תורה ומצוות כתיקונן!
לו מיסטיקה?... אמרתי לו שהרב טויסיג אומר שיכול להעיד על כך".
כמעט כל חתן וכלה אני משתדל להעביר להם את דברי קודשו של ה"בני יששכר" הזה, לקראת הדלקת נרות הראשונה בביתם. מאות חתנים, בלי גוזמא, אומרים לי לאורך השנים, כל שבת אני ואשתי עומדים המומים למראה הנרות הדולקים זמן רב, הרבה מעבר לזמן הרגיל.
אותו אחד מהקיבוץ אמר: אני עושה ניסיון, אשתי תדליק נרות שבת כמה שבועות, אם נראה שאכן הם דולקים זמן רב יותר, אני מבטיח לחזור לשורשים. לכן ביקש את מקור המאמר.
כעבור חודשיים התקשר אלי היהודי מירושלים וסיפר שחברו מהקיבוץ התקשר נרגש כולו שבכל שבת הנרות דולקים זמן רב הרבה מעבר לרגיל ובעקבות כך הוא כבר החל ללכת להתפלל שלוש פעמים ביום ולהניח תפילין אחרי חמישים שנה שלא הניח תפילין!
הגאון רבי אהרן טויסיג שליט"א מספר סיפור מדהים שאירע בעקבות דברי ה'בני יששכר' שיום ההילולא שלו חל בשבת.
ה"בני יששכר" כותב במאמרי השבתות כלל ג', אות ה', במדרש כתוב על הפסוק "ויברך אלוקים ביום השביעי", חמישה תנאים דורשים במה הקב"ה בירך את השבת. התנא רבי אליעזר אומר, בירכו בנר. המדרש מביא מעשה נפלא: אמר רבי אליעזר, פעם אחת הדלקתי את הנר בליל שבת ובאתי ומצאתי אותו במוצאי שבת ולא חסר כלום.
שואל ה"בני יששכר", כשחז"ל מספרים דבר, הם חפצים שאדם ילמד מכך. וכי המעשה שאירע לתנא רבי אליעזר, זה חידוש?! הרי מדברים על תנאים ואמוראים קדושי עליון החיים מעל לדרך הטבע. אבל אצל כל יהודי, הייתכן דבר כזה?
לשון קודשו של ה"בני יששכר": "ומוכרחים אנחנו לומר שזה הוא לכל איש הישראלי, שנרות של שבת מתברכין יותר באורה מכל ימות החול, לזה רב ולזה מעט". ובסוגריים הוא מוסיף, "וכמדומה שהמבינים יודעים זה".
מדי ליל שבת אני מוסר שיעור בויז'ניץ. לפני מספר שנים הבאתי את ה"בני יששכר" והרחבתי מאוד את הדיבור על כך. ביום ראשון קיבלתי טלפון: "אני גר בירושלים ועובד בבורסה ברמת גן. עובד איתי יהודי מהקיבוצים, נשאר אוד מוצל מאש לאחר השואה הנוראה, אחד מעיר, בלי אבא ואמא, רחוק מהיהדות, ד' ירחם, ח"ו לא להכעיס, והוא שאל אותי על נרות השבת האם אני מספר לו מיסטיקה?... אמרתי לו שהרב טויסיג אומר שיכול להעיד על כך".
כמעט כל חתן וכלה אני משתדל להעביר להם את דברי קודשו של ה"בני יששכר" הזה, לקראת הדלקת נרות הראשונה בביתם. מאות חתנים, בלי גוזמא, אומרים לי לאורך השנים, כל שבת אני ואשתי עומדים המומים למראה הנרות הדולקים זמן רב, הרבה מעבר לזמן הרגיל.
אותו אחד מהקיבוץ אמר: אני עושה ניסיון, אשתי תדליק נרות שבת כמה שבועות, אם נראה שאכן הם דולקים זמן רב יותר, אני מבטיח לחזור לשורשים. לכן ביקש את מקור המאמר.
כעבור חודשיים התקשר אלי היהודי מירושלים וסיפר שחברו מהקיבוץ התקשר נרגש כולו שבכל שבת הנרות דולקים זמן רב הרבה מעבר לרגיל ובעקבות כך הוא כבר החל ללכת להתפלל שלוש פעמים ביום ולהניח תפילין אחרי חמישים שנה שלא הניח תפילין!
לפני ראש השנה ביקש היהודי מהקיבוץ לשוחח עמי בטלפון. הוא החל לבכות בכי תמרורים: "אתה לא מכיר אותי", אמר, "אני יכול לדבר אתך ולבכות. הייתי בשאול תחתית, רח"ל. ח"ו לא להכעיס, הייתי בודד, ללא משפחה. דע לך, שרק בזכות ה'בני יששכר' הזה שאני רואה כל שבת ושבת, אני שומר שבת במלואה ושומר תורה ומצוות כתיקונן!"
בויז'ניץ מסיימים כל שבת את הטיש מאוד מאוחר, ואומרים לי האנשים בכל שבת כשחוזרים מהטיש ורואים עדיין את הנרות דולקים זה נותן להם כוחות עצומים. נותן כח גם לאישה המדליקה את הנרות, איך היא ניגשת להדליק את נרות, להיווכח איזה ערך יש לזה בשמים. זה דבר בדוק ומנוסה, כל אחד יכול להיווכח בזה אצלו בבית.
