רבינו הרמ"א גילה מזימת סוחר יהודי למלט קרון שלם של טריפות ונבילות לתוך היריד הכשר, סיפור נפלא לרגל יומא דהילולא, על הסייעתא דשמייא שליוותה את אותו לגלות את המזימה הנפשעת:
והנה בהתקרב השיירה אל העיר עם כל סחורות הענק שבעגלותיהם, הצטופפו להם כל להקת העורבים יחדיו מעל אותה עגלה דווקא, כשהם חוזרים ומקרקרים מעל אותה עגלה! קבלה היא בידי, גילה הרמ"א, שהעורבים רודפים אחר בשר טריפה בדווקא! ומתוך כך הבנתי, שכנראה שונה היא הסחורה שבעגלה זו משאר העגלות... ולא בכדי מקרקרים להם העורבים סביבות עגלה זו בלבד, ולא סביבות שאר העגלות הרבות שאף הן היו עמוסות בבשר, מכאן הסקתי אפוא שבאותה עגלה טמון בשר טריפה
סיפר הגה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א: מעשה מופלא מבית מדרשו של הרמ"א קיבלתי מפי אבי מורי זצוק"ל.
כידוע שימש הרמ"א זצ"ל ברבנות העיר 'קראקא' הגדולה לאלקים, בתוקף תפקידו היה אחראי על כל ענייני הקהילה, דבר קטן ודבר גדול, הכל היה נחתך על פיו. ובימים ההם היה כוח הרבנים תקיף וחזק, הן מטעם המלכות, והן במה שהיה בכוחם להטיל חרמות וקנסות כידוע.
פעם בשנה התקיים בעיר קראקא (קראקוב) 'יריד ענק', אליו נהרו מכל ערי פולין וגליציה, לרכישת סחורות טובות ומשובחות במחירים מוזלים במיוחד שנוצרו מכוח התחרות הגדולה שבין הסוחרים הרבים שביריד. העיר כולה וסביבותיה נהפכה ל'יריד' אחד ענק, שהתנהלו בו כל סוגי המסחר, והתפרסו על פני הרבעים השונים שבעיר הגדולה, רובע הבדים והטקסטיל, רובע הבהמות והבשר, רובע הכלים והמכשירים, רובע יינות ויי"ש, ועוד כהנה וכהנה, והעיר כולה היתה כמרקחה.
באחד מימי היריד הגדול ביקש רבינו הרמ"א ממשמשו להתלוות אליו בצאתו לחוצות העיר. הגבאי שהיה אדם נשוא פנים, ושימש גם כ'ספרא דדיינא' בבית הדין הגדול של קראקא, היה רגיל בכגון דא, כאשר מפעם לפעם חפץ היה הרב לבחון מקרוב את הנעשה בקהילתו, ובפרט בימי היריד הגדולים.
אלא שהפעם הרחיק הרמ"א לכת, ולא הסתפק בהילוכו על פני רחובותיה העמוסים של קראקא, אלא המשיך בטיולו בין שבילי השדות המוריקים שמחוץ לעיר. הסתובבו להם הרב עם תלמידו בינות לעצים, כשהרב כולו מהורהר ואחוז שרעפי קודש.
לפתע נראתה שיירת סוחרים עם סחורותיהם, וביניהם סוחרי בשר שהתאגדו. הרב הרמ"א הורה למשמשו לבחון את הסחורה, דבר שהיה חריג. הרב הצביע על עגלה עמוסה בבשר טרי ואמר שהיא מכילה בשר טריפה, והורה להזהיר את הסוחר היהודי בעל העגלה.
המשמש מסר את האזהרה לסוחר ההמום, שטען שהכל כשר. הסוחר ניסה להתחכם ולמכור את הבשר לסוחרים אחרים בשיירה. הרב כעס ודרש שהסוחר יתייצב בפניו, והזהיר אותו ואת שאר הסוחרים שלא למכור או לרכוש את הבשר הטריפה. הסוחר נאלץ לציית מחשש ל"הכרזה" שתחרים את סחורתו.
בפגישה עם הרב, הסוחר טען שהבשר כשר ופירט את שמות השוחטים והבודקים. הרב הבהיר ששאל דווקא על העגלה המסוימת הזו. הסוחר היתמם, אך הרב צעק עליו שהוא שקרן ודרש לדעת מאין הבשר. הסוחר הודה בלב נשבר שהבשר טריפה וניסה להבריח אותו בין שאר העגלות הכשרות כדי למכור אותו במחיר גבוה.
הסוחר מירר בבכי, וביקש להמציא תיקון לנפשו, כאשר הוא מבטיח בפה מלא מכאן והלאה שלא לרמות את ישראל, והתחנן לקבל את תשובתו שכן כל פרנסתו תלויה במסחר זה.
כראות הרמ"א שהאיש מתחרט בלב שלם, המציא לו דרך תיקון ותשובה. והצמיד אליו 'משגיח' שומר, שיתלווה אליו מכאן ואילך בכל ענייני מסחרו, לבדוק ולהשגיח בכל בשר מאין הוא בא. ואילו את הבשר שבאותה עגלה הורה להוציאה מיד מיריד היהודים שבקראקא, ולמוכרה לקצבים הנכרים שיאכילו בהם את הגויים בלבד, ושלא יגיע ממנה שום סחורה אל רחובות היהודים!
בדרכם חזרה אל ביתם שאל המשמש את רבו הרמ"א, כיצד ידע לצאת ולהצביע בדיוק על אותה עגלת טריפה המתקרבת ובאה אל העיר עם בשר הפיגולים, הרי היא היתה דומה בדיוק כמו שאר עשרות העגלות שסביבותיה, שכולם יחדיו עשו את דרכם בשיירת הסוחרים בואכה קראקא?
ענה לו הרמ"א, והצניע בחכמתו את גדולת רוחו ונפשו, הנה כשישבתי בביתי והסתכלתי מן החלון חוצה, ראיתי לפתע 'להקת עורבים' היוצאים ומקרקרים בקול רעש גדול אל כיוון היציאה מן העיר. הבנתי על אתר שיש דברים בגו, ובקריאתם מלמדים לנו דבר חשוב, כד"א (תהלים קמז, ט) "לבני עורב אשר יקראו". לפיכך יצאתי תיכף החוצה והלכתי בעקבותיהם של אותם עורבים, אשר סובבו והתעופפו אל השדות שמחוץ לעיר. והנה בהתקרב השיירה אל העיר עם כל סחורות הענק שבעגלותיהם, הצטופפו להם כל להקת העורבים יחדיו מעל אותה עגלה דווקא, כשהם חוזרים ומקרקרים מעל אותה עגלה! קבלה היא בידי, גילה הרמ"א, שהעורבים רודפים אחר בשר טריפה בדווקא! ומתוך כך הבנתי, שכנראה שונה היא הסחורה שבעגלה זו משאר העגלות... ולא בכדי מקרקרים להם העורבים סביבות עגלה זו בלבד, ולא סביבות שאר העגלות הרבות שאף הן היו עמוסות בבשר, מכאן הסקתי אפוא שבאותה עגלה טמון בשר טריפה שאינו ראוי לעלות על שולחן ישראל קודש!
