להכניסו בבריתו של אברהם אבינו בעתו ובזמנו

היום היום השמיני. הברית צריכה להיערך היום, ומה אפשר לעשות? תחילה החלטתי לברר על המוהל. התקשרתי לרב אורן, שהוא מוהל מפורסם שמל אלפי ילדים בארץ ובעולם. שאלתי אותו על המוהל שאבי הבן הזמין, והרב אמר לי, "זהו מוהל מצוין. הוא היה תלמיד שלי, ובקשר לצהבת ברמה שבע, זה בסדר גמור. אפשר לעשות את הברית ואין כל סיבה לעכב אותה".
התקשרתי לאבי הבן, סיפרתי לו שדיברתי עם המוהל הכי גדול, והוא גם אמר שהבן שלו בריא לחלוטין, ומצווה גדולה לעשות את הברית דווקא היום. אבל הוא לא שש על הרעיון.
"תבין", הוא אומר לי, "הזמנתי הכול למחר. קייטרינג ואולם ואת כל המשפחה, כבר קבעתי עם סנדק, ואני לא יכול לבטל. וחוץ מזה, תגיד אתה, איך עושים ברית כשהסבתא לא נמצאת?

נדיר אצלי לנסוע לכותל המערבי. אני עושה זאת לעתים רחוקות מאוד, ועת כזאת היתה לפני שבועיים. ככל שאני מהרהר בכך, אני נפעם מההשגחה הפרטית, איך זה שבדיוק אז פגשתי יהודי שומר מסורת. ראיתי עליו שהוא מתעניין ביהדות והצעתי לו ללמוד עמי בערבים. הוא הסכים ונפגשנו כדי ללמוד.
אחרי ימים ספורים, ביום שני, הוא מספר לי בהתרגשות שנולד לו בן. אני מאחל לו מזל טוב כמובן, ומיד אנחנו עושים חשבון שהברית תהיה ביום שני הבא, וגם אני מוזמן בשמחה לחגיגה.
ביום שני אני מתקשר לאבי הבן ושואל אותו מה נשמע, ואיך מתכוננים לברית שתיערך היום.
"בסוף לא עושים היום ברית", אומר לי האב, "הברית נדחתה". סגרתי את הטלפון, אבל משהו לא היה נראה לי. האב לא הסביר למה הברית נדחתה, ואני חששתי שאין סיבה מספקת לכך. התקשרתי אליו בצהריים כדי לרחרח, והוא עונה לי, "טוב שהתקשרת. הזמנתי מוהל למחר ואני לא יודע אם הוא מוהל טוב".
"אני כבר מברר לך", אמרתי לו.
התקשרתי לרב של בית הכנסת לברר על המוהל, אבל ברגע שהרב שמע שאני מדבר אודות הברית של התינוק הזה הוא אמר, "המוהל זה לא הנידון כאן. התינוק בריא. יש לו צהבת ברמה שבע, שזאת רמה תקינה לגמרי, ועם כל זה האבא רוצה לדחות את הברית למחר".
היום היום השמיני. הברית צריכה להיערך היום, ומה אפשר לעשות? תחילה החלטתי לברר על המוהל. התקשרתי לרב אורן, שהוא מוהל מפורסם שמל אלפי ילדים בארץ ובעולם. שאלתי אותו על המוהל שאבי הבן הזמין, והרב אמר לי, "זהו מוהל מצוין. הוא היה תלמיד שלי, ובקשר לצהבת ברמה שבע, זה בסדר גמור. אפשר לעשות את הברית ואין כל סיבה לעכב אותה".
התקשרתי לאבי הבן, סיפרתי לו שדיברתי עם המוהל הכי גדול, והוא גם אמר שהבן שלו בריא לחלוטין, ומצווה גדולה לעשות את הברית דווקא היום. אבל הוא לא שש על הרעיון. "תבין", הוא אומר לי, "הזמנתי הכול למחר. קייטרינג ואולם ואת כל המשפחה, כבר קבעתי עם סנדק, ואני לא יכול לבטל. וחוץ מזה, תגיד אתה, איך עושים ברית כשהסבתא לא נמצאת?"
הערכתי את הכיבוד הורים שלו, אבל כשמדובר בברית, אם אפשר למול בזמן, אסור לדחות זאת. לא ידעתי איך לשכנע את האבא לקיים את הברית. ניסיתי ואמרתי, "הכול טוב ויפה, אבל בשביל ברית מספיק שיהיו עשרה אנשים. בוא לבית הכנסת עם התינוק והכול יהיה בסדר".
הוא לא הסכים. הוא מוכרח את המשפחה בטקס. הייתי ממש אובד עצות. התקשרתי לרב של בית הכנסת והוא הציע רעיון נפלא, "המשפחה תוכל להיות בטקס! מחר יבואו כל בני המשפחה והקייטרינג והצלם והסנדק וכל החשובים, ויהיה אירוע ראוי לשמו, ועכשיו נעשה ברית במתכונת מצומצמת, והכול על מקומו יבוא בשלום".
לרעיון הזה הסכים היהודי. אמנם לא בקלות, אבל הסכים. תוך זמן קצר הופיע המוהל, עשרה אנשים עמדו הכן, הרב של בית הכנסת התכונן להיות הסנדק, ועדיין הוצרכו רחמי שמים כדי שהאב יוריד את התינוק לבית הכנסת. בסופו של דבר הם הגיעו, הרב היה הסנדק, והתינוק בא בבריתו של אברהם אבינו ביום השמיני, שעה לפני השקיעה.
למחרת התקיים אירוע נהדר. התינוק הועבר מיד ליד. הוא שכב גם על ברכיו של הסנדק המוזמן, שעדיין אינו שומר מצוות.
בירכו 'בורא פרי הגפן' וסעדו סעודת מצווה. בתמונות רואים תינוק יפה בחליפה לבנה. הוא זכה בברית מהודרת ובסנדק תלמיד חכם וירא שמים, ואני מודה לה' על שהיה לי חלק במהלך הנפלא שהוביל לזה.
(גליון השגחה פרטית פר' קרח פ"ב)