כעבור שבוע, במהלך אסיפה התנפלו עליו כל הצוות: "באיזו רשות אתה מכניס לימודי דת לבית הספר?!
רבי יוסף הנהיג בכיתתו תפילת שחרית, שעוררה מורת רוח אצל המנהל ויתר המורים. כעבור שבוע, במהלך אסיפה התנפלו עליו כל הצוות: "באיזו רשות אתה מכניס לימודי דת לבית הספר?! למחרת חזר מנהל ביה"ס מתל אביב, ובידו מכתב שמאשר להעביר את "המורה יוסף גוביץ" לבית ספר במחנה העולים "פרדסיה", המאוכלס בעולי תימן. המנהל הוסיף בציניות: "שם תוכל להתפלל איתם כל היום!"...
במעברת פרדסיה גילה בי"ס עם למעלה מאלף תלמידים, שכולם - ללא יוצא מן הכלל - ממשפחות שומרי תורה ומצוות, בעוד צוות המורים כולו חילוני! רבי יוסף קלט שהוא ניצב בעין סערה של מסע שמד שיטתי שמתנהל נגד העולים שומרי המצוות – והוא יצא לפעול בסערה. הוא בעצם היה הפעילים'ניק הראשון, כלומר מחבר-הפעילים שעסקו בקירוב בשנים ההן.
כמה מן הקוראים שמעו את שמו של רבי יוסף גוביץ זצ"ל? - תרשו לנו לנחש שהרוב לא מכיר.
אבל מדובר באדם, שאם רק היה רוצה, יכל להיות העסקן החרדי המוכר ביותר. אבל הוא ויתר, זז הצידה, ונתן לאחרים לקצור את הכסף והתהילה.
דמות מדהימה של "בין אדם לחברו" שראויה שתקבל את ביטויה בפינה זו.
* * *
ה"כרוז" שהועסק ע"י עיריית 'בערגסז' היה חולף ברחובות העיר עם תוף גדול. רק לאחר שהתאספו סביבו אנשים רבים, קרא בפניהם את ההודעות שנמסרו לו. באותו יום הכריז המתופף על שני זאטוטים שהלכו לאיבוד וביקש מן הציבור לסייע בחיפושים.
רק לפנות ערב גילו את הזאטוטים ישנים בשלווה מתחת מיטותיהם...
היו אלו הילדים, יוסף גוביץ ואחותו. מסתבר שבימי זאטוטו נאלצה אמו לשהות משך כל היום בחנותה, על מנת לממן את ההוצאות הרפואיות הגבוהות של בעלה. הילדים נותרו בבית בהשגחת עוזרת יהודייה, שהופיעה בחנות וסיפרה שהילדים נעלמו.
ולא הרחק מביתם חלף נהר מפחיד ומסוכן!...
האפיזודה המשעשעת הזו מסמלת את אישיותו של רבי יוסף.
אדם שפעליו מרעישים עולם ומלואו - אך הוא עצמו מסתתר לו באיזו פינה בשקט... אמרו נו, האם ידעתם והכרתם את שמו של "הפעילים'ניק הראשון"?! האדם עם זכות הראשונים בהצלת אלפי ורבבות נשמות?!
* * *
הוא נולד בסלובקיה בשנת תפר"ח, נמלט באמצע מאורעות השואה ולבסוף עלה לארץ ישראל. עם תחילת העלייה ההמונית פנה ל'סוכנות היהודית' שהופקדה על כל ענייני החינוך במחנות העולים. בתחילת שנת הלימודים תש"ט, התקבל כמורה מן המניין לאחר שאנשי הסוכנות לא הבחינו שמדובר בבחור חרדי, שכן חבש לראשו קסקט, כגברים חילוניים רבים ובמיוחד עולים חדשים. אנשי הסוכנות לא חלמו איזה "חפרפרת" הכניסו לעצמם...
שלחו אותו ללמד ילדי עולים מטריפולי במעברת "בית ליד" על יד נתניה. רבי יוסף הנהיג בכיתתו תפילת שחרית, שעוררה מורת רוח אצל המנהל ויתר המורים. כעבור שבוע, במהלך אסיפה התנפלו עליו כל הצוות: "באיזו רשות אתה מכניס לימודי דת לבית הספר?! למחרת חזר מנהל ביה"ס מתל אביב, ובידו מכתב שמאשר להעביר את "המורה יוסף גוביץ" לבית ספר במחנה העולים "פרדסיה", המאוכלס בעולי תימן. המנהל הוסיף בציניות: "שם תוכל להתפלל איתם כל היום!"...
במעברת פרדסיה גילה בי"ס עם למעלה מאלף תלמידים, שכולם - ללא יוצא מן הכלל - ממשפחות שומרי תורה ומצוות, בעוד צוות המורים כולו חילוני! רבי יוסף קלט שהוא ניצב בעין סערה של מסע שמד שיטתי שמתנהל נגד העולים שומרי המצוות – והוא יצא לפעול בסערה. הוא בעצם היה הפעילים'ניק הראשון, כלומר מחבר-הפעילים שעסקו בקירוב בשנים ההן.
* * *
ההרפתקאות שלו היו רבות, אך הוא לא ויתר מלקרב אף ילד יהודי לאביו שבשמים. למרות תוכנית הלימודים החילונית הכפויה, החל ללמד בכיתתו חומש ומשניות - מתוך ספרים שרכש בכספו הפרטי. הוא צירף בחורי ישיבות צעירים לפעילות הקרוב, עד שמנהל מחלקת החינוך של הסוכנות היהודית (רשע ידוע בשם ד"ר ל.) הגיע באופן אישי למחנה ומסר הוראה חמורה לא לאפשר יותר שימוש בכיתות בשעות אחר הצהרים!
רבי יוסף קלט שלא מפטרים אותו כדי שהדבר לא יתפרסם ולא תתחולל סערה פוליטית... אז הוא חולל סערה ציבורית באמצעות העיתונות דאז, שם גילה כיצד פועלת מכונת-השמד של הסוכנות היהודית... ההד הציבורי התגלגל עד להקמת וועדה ממלכתית שאישרה את התלונות החמורות. ועד התהליך שהוביל לחקיקת החוק שמאפשר לכל הורה לבחור בזרם החינוך המתאים לו!
* * *
כאשר התבקש בנו בכורו, רבי יעקב שליט"א לשרטט קו קצר לדמות אביו הוא השתמש בעסקנות אביו כאמצעי שימחיש את אישיותו הפנימית:
אתה יודע כמה פעמים הציעו לו להצטרף לפעילות פוליטית?
הלוא הוא יכל בקלות להיות מקוטלג היום כזקן חברי הכנסת! אך הוא העדיף לעזוב לאחרים חילו, ברגע שחש שהוא כבר פעל את שלו. את השררה, את הכבוד והפרסום הותיר לאחרים, כי כוונתו באמת היתה לשם פועלם.
גדולי הדור זצוק"ל הכירו את נקודת האמת הפנימית שֶׁיָּקְדָה בקרבו, ואצל חלקם הפך לאיש סודם האישי. אבא הוריד עמו אלי קבר את סיפורם של שליחויות עלומות בין גדולי תורה - חלקם בעלי השפעה מכרעת והיסטורית עבור חצרות וקהילות!
אבא ממש לא היה עשיר, אבל כאשר ניצב מולו אדם שזקוק לכסף באופן דחוף היה נותן לו - גם אם הוא עצמו היה נתון באותה תקופה בקשיים כלכליים. פעם פירש באוזני את מאמר חז"ל אודות 'המלוה סלע לעני בשעת דחקו' (יבמות סג.) שהכוונה ל"בשעת דחקו" של המלווה!...
אגב, הפרנסה שלו הגיעה תמיד בניסים, בכוח האמונה והביטחון שלו. אך גם בשעותיו הקשות מעולם לא בא בטרוניה!
בתור הבן הבכור יכולני להעיד שמיום עומדי על דעתי לא זכור לי שאשמע ממנו דיבור מגונה על הזולת, פוגע או מעליב. ולא שלא היה לו ממה להיפגע! הוא שמר על כבוד הבריות בצורה מאוד מיוחדת, וגם אם פגעו בו, בכבודו או בממונו, מעולם לא הפך זאת לסכסוך. מהנעלבים ואינם עולבים.
שאלה: אבל קורות חייו הלוא מעידים שהיה איתן בגופו ותקיף בדעתו!
אדרבה! הוותרנות שלו לא נבעה מתוך רפיסות, מסכנות או חולשה. היא נבעה רק מתוך מידותיו הטובות - כי הוא היה ההפך הגמור מטיפוס של "בטלן" או "נעבאך'ל"...
שאלה: בתקופת פעילות ההצלה שלו בארץ ישראל, היו גורמים "מבית פנימה" שעמדו לו לרועץ. מה העניק לו את הכוח להמשיך בפעילות, בעוד כידוע שאין לך דבר יותר מתסכל מאשר חבלנות פנימית?
התשובה פשוטה: כי כל מעשיו היו לשם שמים! הוא לא התייחס אישית לפגיעות בו, מפריעים לי לנסוע בכביש הזה – אנסה לנסוע בדרך עוקפת. תמיד נזהר לא להיתקל בפוגעים, להימנע מוויכוחים, ולנסות לפתור את הבעיה בעקיפין...
