סיפור יומי - כאשר הגיע החולה כמעט עד שערי מוות, הסכים האיש לדברי אשתו, הוא מיהר לשגר 'מברק' בהול לצאנז

הסוחר הברלינאי לא הבין, מעולם הוא לא נתקל במצב שכזה שיסרבו לקבל ממנו 'מענק' כה גדול של סכומים עצומים... הוא ניסה להפציר עוד ברבי, שהרי את כל הסכומים הללו היה אמור לפזר עבור רופאים ופרופסורים, ואם באה הרפואה על ידי הרבי הרי ממילא כל הכסף שייך לו.

אך הרבי בשלו, איננו מסכים לקבל אף לא פרוטה אחת! החל האיש בוכה על נפשו שירא הוא מאשתו, שהרי היא זו שביקשה ממנו לצאת במיוחד לצאנז כדי לתת לרבי את שכרו, ומה יאמר לה כעת שהרבי מסרב לקבל המעות.

אמר לו הרבי, אם כך תוכל כאן בבית המדרש לחלק צדקה עבור התלמידי חכמים ה'יושבים' שבצאנז, שרובם עניים עד פת לחם, ובכך תצא ידי חובה בתשלום השכר!


בברלין עיר הבירה של גרמניה דר יהודי מתבולל עשיר גדול, שניהל ברמה את אחד הבנקים הגדולים של גרמניה. לדאבון לב הוא לא היה שומר תורה ומצוות, והבנק הגדול שלו על כל סניפיו היה פתוח בשבת.

לימים נחלה בנו יחידו אהוב נפשו במחלה חשוכת מרפא, הם ניסו אצל טובי הרופאים וגדולי הפרופסורים, אך כולם פכרו ידיהם בייאוש וגמרו אומר שאין שום אפשרות שיבריא הבן ממחלתו הקשה.

היהודי לא אמר נואש, וכטבעם של יהודים לא אבדה תקוותו, הוא חקר ובירר אצל ידידים ומכרים, ולא הפסיק לשאול ולדרוש אחר רופאים נוספים, שמא יימצא דוקטור אחד לרפואה.

והנה שח לו אחד מידידיו, שלאחרונה הגיע שמועה לאוזנו שבארץ פולין הסמוכה יושב צדיק נשגב אחד בעיר 'צאנז', הלא הוא מרן בעל "דברי חיים" מצאנז זצוק"ל, אשר אומרים עליו שהוא פועל ישועות נשגבות בקרב הארץ, ואולי כדאי לנסוע אליו.

התפלא הדייטש הבנקאי, וכי רופא הוא או פרופסור? הכיצד יוכל לרפאות את בני?

הוא אמנם אינו רופא, ענה הידיד, אבל חולים רבים כבר נתרפאו על ידו, גם חולים קשים ביותר!

החליט העשיר שכדאי לנסות אפשרות זו, הוא קם אפוא וערך 'נסיעה' לצאנז, שם נכנס אל הרבי הקדוש ובכה לפניו על בנו החולה במחלה הקשה והנדירה.

והנה לפליאתו, במקום להתייחס למחלתו של הבן, החל הרבי לשאול ולחקור אודות שמירת היהדות שלו... האם הנך שומר שבת? – הרעים הצדיק בקולו.

לא! – ענה ה'יקה' בבושת פנים.

ומה עם 'טהרת המשפחה'? - גם לא!

ועל כשרות המאכלים כן מקפידים אצלכם? האם המטבח שלך כשר? - לא! – ענה היהודי כשהוא כובש פניו בקרקע.

אם כך, חתם הצדיק, איני יכול לעזור לך מאומה! באם תקבל על עצמך את שלושת יסודות הדת הללו, של שבת-כשרות-וטהרת המשפחה יש על מה לדבר, אבל כל עוד אינך שומר על שלושת עיקרים הללו אין לי שום אפשרות לעזור לך?

העשיר התהרהר קמעא, ולאחר מחשבה מעמיקה ניסה לענות כמו 'סוחר'... – כשרות וטהרת המשפחה, הסביר האיש, ביכולתי לקבל על עצמי, אבל את השבת לצערי אין באפשרותי לשמור, הרי כל סניפי הבנקים שלי פתוחים בשבת, ומדובר בהפסדי ענק בסגירת הבנק מדי שבת בשבתו! אולי יספיקו לי לקבל רק שתי מצוות?

אך ה'דברי חיים' לא חזר בו מדברתו, ואמר, אם כך לא אוכל לעשות מאומה, ופטר את האיש לשלום.

כשחזר האיש ברלינה ושמעה אשתו את כל הקורות, החלה היא לזעוק מרה ולבכות על נפשה, מה עשית? הרי זהו הבן יחיד שלנו! למה לא הסכמת לקבל על עצמך גם את שמירת השבת? כלום חסרים אנו כסף? הרי גם אם נסגור עכשיו את כל הבנקים כולם לגמרי, עדיין נישאר עשירים גדולים לאורך שנים רבות, וכי למה לנו 'לגרוף' עוד ועוד כסף, כשחיי ילדנו היקר והאהוב על כף המאזניים?

אך האיש לא הסכים לשמוע כלום מסגירת הבנק, הלא אין לו לראבין הזה שום 'ערבויות' על הבטחותיו, הטיח האיש, ואילו ההפסדים שלנו כאן ברורים כשמש!

אולם ככל שהתגברה מחלתו של הבן, כן התגברו בכיותיה וזעקותיה של האם המסכנה, וכאשר הגיע החולה כמעט עד שערי מוות, הסכים האיש לדברי אשתו, הוא מיהר לשגר 'מברק' בהול לצאנז שהוא מסכים לקבל על עצמו גם את שמירת השבת ולסגור את כל סניפי הבנקים שלו בשבת, ובכך נמצא מוכן לקבל על עצמו את כל שלושת התנאים שהציב לו הרבי, ובלבד שיעלה מזור ותרופה לבן העומד קרוב לגסיסה רח"ל.

התשובה לא איחרה לבוא, במברק חוזר שקיבל מבית הרבי נכתב שאם כך פני הדברים והוא אכן מקבל על עצמו בקבלה גמורה את כל שלושת יסודות אלו, הרי חוזרת ברכת הרבי למקומה, והוא מבטיחו נאמנה שהבן יבריא כאחד האדם.

ואכן עד מהרה חלה תמורה פתאומית במחלתו של הבן, ולהפתעתם של כל הרופאים שניבאו לו שחורות החלים הבן והבריא, ועד מהרה התהלך בבריאותו השלמה כאחד האדם.

אימו של הבן שהבריא לא ידעה את נפשה מרוב שמחה וגיל, היא הרגישה בחוש שהצדיק 'העניק' לה במתנה את בנה שכבר היה עם שתי רגליים בשמים... והפצירה בבעלה שיסע שוב לצאנז לתת לצדיק כשכרו עבור הבן יקיר שהחזיר להם.

האיש נענה לבקשת זוגתו ויצא שוב בנסיעה מבערלין לצאנז, הפעם כדי להודות ולברך על הנס הגדול שנעשה עימו מן השמים. הוא הביא עמו בתשורה צרור של סכום כסף גדול מאוד, ובעומדו לפני הרבי הקדוש היה מאוד נרגש והודה לו מקרב לב ונפש על ה'מופת' הגדול שריפא את בנו בסייעתא דשמיא במקום שכולם הסכימו פה אחד שאין שום עצה ותרופה, וכדברו הוציא מאמתחתו את צרור הכסף הרב והניחו על השולחן כ'פדיון נפש' על נס ההצלה.

ברם להפתעתו הפעם סירב ה'דברי חיים' לקחת מן הכסף כלום, הוא אמר לאיש שהוא לא התכוון בשביל כסף כלל וכלל, רק זו חובתו בתור מנהיג ישראל להעתיר ולהפציר בעד כל הנצרכים לישועה, ואם השם יתברך קיבל התפילה והילד הבריא, לא מגיע לו על כך שום שכר!

הסוחר הברלינאי לא הבין, מעולם הוא לא נתקל במצב שכזה שיסרבו לקבל ממנו 'מענק' כה גדול של סכומים עצומים... הוא ניסה להפציר עוד ברבי, שהרי את כל הסכומים הללו היה אמור לפזר עבור רופאים ופרופסורים, ואם באה הרפואה על ידי הרבי הרי ממילא כל הכסף שייך לו.

אך הרבי בשלו, איננו מסכים לקבל אף לא פרוטה אחת! החל האיש בוכה על נפשו שירא הוא מאשתו, שהרי היא זו שביקשה ממנו לצאת במיוחד לצאנז כדי לתת לרבי את שכרו, ומה יאמר לה כעת שהרבי מסרב לקבל המעות.

אמר לו הרבי, אם כך תוכל כאן בבית המדרש לחלק צדקה עבור התלמידי חכמים ה'יושבים' שבצאנז, שרובם עניים עד פת לחם, ובכך תצא ידי חובה בתשלום השכר!

שמע היהודי לעצת הרב, הוא ביקש מן הגבאים לערוך 'סעודת הודאה' רבתי בבית המדרש הגדול שבצאנז, ובמהלך הסעודה הנאה עמד וחילק סכומים עצומים לכל הנצרכים כיד ה' הטובה עליו, כשהחסידים מרעיפים עליו ברכות לרוב, שיזכה לרוב נחת מאותו בן יחיד שהתרפא והבריא, ונסע האיש לביתו לשלום.

באותה סעודה גדולה השתתף אחד מן היושבים, אשר בשמעו את כל השתלשלות הענין ב'נס' הגדול שפעל הרבי בשביל אותו דייטש מברלין, כאב ליבו והיצר כי גם הוא היה זקוק נואשות לישועה רבתי.

הוא נכנס אל הצדיק בפיק ברכיים והחל בוכה על נפשי, הלא אנכי 'חשוך בנים' מזה כעשרים שנה, ותדיר מזכיר אני אותנו אצל הרבי לישועה, והרבי לא מבטיח לי כלום, ובכאן הגיע פתאום דייטש אחד מארץ אשכנז שאף אחד אינו מכירו ולא היה כאן מעולם, ותיכף 'מבטיחו' הרבי בישועה?...

ענה לו הצדיק בהתלהבות גדולה כדרכו, תדע נאמנה, שבכדי להמשיך ישועה גדולה מעמיד אני בסכנה עצומה מחמת אותה הבטחה, את עצמי ואת ביתי ואת זרעי, שצריך רחמי שמים מרובים שלא יינזקו ח"ו משום אותה הבטחה. לפיכך בשביל אותו חילוני מגרמניה שישוב בתשובה ויידע שיש בורא עולם ומנהיגו, מן הראוי להכניס את עצמי ואת ביתי בסכנה הגדולה, כי במקום שיש 'חילול השם' אין מתחשבים בכלום! אבל אתה וביתך, הלא הנכם יהודים טובים ישרים ונאמנים לה' ולתורתו, ובוודאי יודעים ומבינים שהשם יתברך מנהיג ועושה הכל לטובתו של אדם, ולמה לי לשנות סדרי בראשית ולהעמיד את עצמי ואת ביתי בסכנה הגדולה!

ואכן ברבות הימים נודע שאותו 'יקה' חזר בתשובה שלמה, ונעשה יהודי כשר וישר. דבר אותו 'מופת' התפרסם בברלין, והכל נפעמו באמונת צדיקים שלמה ותמימה, ויאמינו בה' ובמשה עבדו!

(גליון טיב הקהילה)