ט' אדר – הפלא הגדול
ט' אדר – הפלא הגדול
תלמידי הרבי הגדול מנייטרא זצוק"ל הי"ד שמסר נפשו על שתיקה בשעת התפילה – המשיכו בדרכיו להזהיר על שתיקה בשעת התפילה, ונפטרו באותו יום של פטירת רבם.
שייף עייל שייף נפיק וגריס באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה, נהנה מיגיע כפיו וחביב מאד וחשוב בעיני רבנן גדולי תורה - הלא הוא מוהר"ר ר' דוד הכהן גליק זצ"ל. וכשליוו אותו לבית עולמו, העיר מאן דהו שהיום ט' לחודש אדר, והיה לפלא.
עוד הם מדברים, והוסיף אחד מן המלווים: הן בשנה שעברה ביום ט' אדר ליוו לבית עולמו את היקר שבערכין, מוקיר רבנן מצויין, משאו ומתנו באמונה להפליא, קובע עיתים לתורה, איש אמת וירא שמים מופלג, מידידיו של הנפטר, מוהר"ר גבריאל שטרן זצ"ל, ונתווסף פלא על פלא.
וכאשר נדברו יראי השם איש אל רעהו על הענין הנ"ל, נתעוררו עוד על דבר אשר לפני שנים רבות נסתלק לבית עולמו מלמד בתלמוד תורה חוג חתם סופר זכרון מאיר - צדיק תמים, "א פארצייטישער איד" מלפני הרבה דורות - מוהר"ר יעקב משה בראון זצ"ל, ביום ח' אדר, ונטמן בבית מועד לכל חי למחרת - ט' לחודש אדר, והיה לפלא.
והנה נזרקה עוד מפי החבורה, אשר עוד רבות בשנים קודם לכן, היה יהודי צנוע ומעלי, תם וישר, ירא את השם מאד, ושמו הטוב מוהר"ר מיכאל גרב זצ"ל, וגם הוא נסתלק לבית עולמו בט' באדר, וכל אלו מפליאים פלאות.
עברו שנים מכל הנ"ל, ובאה השמועה הלא טובה על פטירת הרב הגאון הצדיק משיירי כנסת הגדולה, רבי דוד בן ציון קליין זצ"ל רבה הנערץ של יסודות, והנה גם הוא נסתלק לבית עולמו בט' לחודש אדר.
כשסיפרו זאת לאחד ממצדיקי הדור שליט"א, נשתומם מאד ואמר שאם לא שמעידים לפניו מי שיודע ומכיר הנפטרים הנ"ל, היה נראה כגוזמא.
***
מהו הפלא בפטירתם של היראים הללו בט' אדר? וכי יש יום בשנה שאין נפטרים בו צדיקים ויראים?
ובכן, בין גדולי גאוני ארץ וחסידי עליון צדיקי יסוד עולם שחיו בדור שלפני השואה, היה הגאון הצדיק רבי שמואל דוד אונגר זצוק"ל רבה של קהילת קודש נייטרא והעמיד שם אלפי תלמידים מסובלים בתורה ויראת שמים, קדוש היה בחיים חיותו, ונתקדש בקדושה יתירה בעלות נשמתו על קידוש שמו יתברך בשנות הזעם, השם ירחם.
ושמץ של ידיעה במדריגתו הגדולה, אפשר ללמוד מאשר נבחר בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל לפתוח אותה באמירת פרקי תהלים, ואמר הגה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זצוק"ל בעל ה"אמרי אמת", שאילו לא באנו לכנסיה הגדולה אלא לשמוע את פרקי התהילים שיצאו מפי הנייטרא רב - דיינו!
ובכן, בצוואתו הקדושה מתחנן הוא לתלמידיו שלא ישיחו שיחת חולין בשעת התפילה ובשעת קריאת התורה, ונסתלק לבית עולמו ביער ב-ט' לחודש אדר תש"ה הי"ד וזיע"א.
בהיותו בעמק הבכא ביערות באנסקא ביסטריצא, טרם עלותו בסערה השמימה, ביקש מבנו זצ"ל שימסור את צוואתו הקדושה בזה הלשון: "אמור לבני ולתלמידי אשר ישארו בחיים, כי הנני מבקש מאתם שיקבעו עתם לתורה ושיתפללו במנין, ויזהרו מאוד שלא לשוח שום שיחה בשעת התפילה, ולא בחזרת הש"ץ ולא בשעת קריאת התורה, ויזהירו את הסביבה שלהם על כך"..
***
ובכן, הט אזנך ושמע: היהודי החשוב הנ"ל רבי דוד הכהן גליק זצ"ל, תלמידו של הרב מנייטרא, מלבד רום ערכו, היה מצויין במידה זו שהיה מוחה בכל תוקף אם היו מדברים בבית הכנסת בשעת התפילה או בשעת קריאת התורה, ובכך דבק בצוואתו הק' של רבו. לכן כשזכה ונסתלק לבית עולמו ביום היא"צ של רבו, היה לפלא, שיש בזה סימנא מילתא שזוכה להתקשר עם רבו בעולם הנשמות.
וכשהזכיר מאן דהו את רעו היקר מוהר"ר גבריאל שטרן זצ"ל, גם הוא תלמיד הרב מנייטרא, שגם הוא נסתלק בשנה קודמת בט' אדר, היה לפלא עצום, שגם בו היתה מידה קדושה זו, שלא זו בלבד שנזהר טובא שלא לשוח בשעת התפילה ובשעת קריאת התורה כלל, אלא אף לא היה מניח לאחרים שיעברו על דברים אלו אשר מביאים ח"ו חרון אף, והכל ידעו שמוהר"ר גבריאל לא יניח לדבר לאחרים בשעת התפילה, וא"כ כשזכה גם הוא להסתלק מהעולם ביום היא"צ של רבו הק' שהזהיר על ענין הנ"ל, ש"מ שזוכה להתקשר בקשר עליון דאורייתא עם רבו. והדברים מראים דהזהירות במידה קדושה זו - היא שהביאתו לכך.
וכאשר נלקטו שמותיהם של היראים הנוספים - כולם תלמידי הרב מנייטרא - מוהר"ר יעקב משה בראון זצ"ל ומוהר"ר מיכאל גרב זצ"ל, שהיו אף הם מיוחדים ורשומים במידה קדושה זו שלא שחו שום שיחה כל שהיא בשעת התפילה, והמה גם המה תלמידי הגה"ק מנייטרא זיע"א ודבקו במה שהזהיר בצוואתו וזכו להתחבר בט' אדר עם רבם הק'.
וכאמור גם רבה של יסודות הגאון הצדיק רבי דוד בן ציון קליין זללה"ה נפטר בט' אדר, והוא גם הוא מתלמידי הגה"ק מנייטרא ומלבד רום מעלותיו ומדריגותיו, הנה היה דבוק במידה קדושה זו.
והדברים מראים בעליל שזכות זו שנזהרו שלא לשוח שיחת חולין כלל בעת שהציבור מתפללים או בקריאת התורה וכו', ונדבקו בזאת בציווי שציום רבם הגדול בצוואתו הקדושה, הועילה להם להתקשר עם רבם בעת עלותם לשמי מרומים.
[מאמר זה נכתב בגליון 'ליבי ער' לקראת ט' אדר תשע"א. ומה נפלאנו עת הגיעה בשורה לאוזנינו מירושלים עיה"ק, כי באותו השבוע אור ליום ג' הסתלק לבית עולמו בשנת הצ"ח לחייו ה"ה הרה"ח הישיש רבי יהודה דויטש זצ"ל, תלמיד חביב לרבו הגה"ק מנייטרא זי"ע, וכמעט למותר לציין שיום פטירתו חל בתאריך ט' באדר! יום פטירת רבו, ויהי לפלא].
***
ועל פי דרכנו למדנו מכאן את גודל יקר ערך ההנהגה הקדושה שלא לשוח שיחת חולין בבית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים, עד שהיה כנראה חשוב כל כך - שבזאת נדבקו התלמידים להתחבר עם רבם בעולם העליון.
***
ובכן, בזמנים טרופים שאנו נמצאים בהם, אשר לא נדע מה ילד יום, והרשעים כים נגרש, השקט לא יוכלו שונאי ישראל, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והצרות של הכלל והפרט מתרבות, השם ירחם, מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. האם נתעלם ממה שאמרו חז"ל הק' במסכת דרך ארץ (הביאם במשנה ברורה סימן נו ס"ק א) דרבי חמא ראה לאליהו בכמה אלפי גמלים טעונים אף וחימה לשלם לאלו שמשיחים באמצע קדיש וכיו"ב, וכי חסר לנו צרות שצריכים אנו להוסיף חרון אף וחימה ח"ו, השם הטוב ירחם.
ובודאי ראוי להתעורר עד שתחת הסרפד יעלה הדס ובמקום שיחת חולין במקום ובזמן שמביא אף וחימה, אדרבה, יתחזקו ללכת בדרך הצדיקים הנ"ל ולענות אמן, קדושה, אמן יהא שמיה רבה, ובזה נקרע רוע הגזירה. וכפי שהיה מרגלא בפומיה דכ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב זי"ע מאמר הצדיקים עה"פ באסתר: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת" - בעת התפילה, כדכ' ואני תפילתי לך ה' עת רצון, אזי "רווח והצלה יעמוד ליהודים".
ויהי רצון שנוסיף כולנו אומץ בכבוד ומורא מקדש, וננהג בכובד ראש בכלל, ובשעת התפילות והקדישים וקריאת התורה בפרט, ונסו יגון ואנחה ויתמלאו משאלות לבנו לטובה, אכי"ר.
