חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ: עמד בחוזק על קבלתו וזכה בדרך למירון שיחתמו עמו על הסכם יששכר זבולון...
וכך, מתחוללת בליבו מלחמה: צד אחד אומר כי לאור נחיצות הנסיעה למירון, מניעת הפסד דמי הכרטיס וחוסר הוודאות אם ישיג כרטיס אחר, זהו בדיוק המקרה היוצא מן הכלל, בו הוא יכול לחרוג מקבלתו ולהתפלל בדילוג, להתחיל ב'אשרי' ולהשלים את אמירת הקרבנות אחר כך. והצד השני שבלב לוחש לו שקבלה היא קבלה, ומבחנה דווקא ברגעים לא פשוטים כמו עכשיו, ולכן - עליו להתעקש ביתר שאת, ולהתפלל מנחה כהלכה בכל מחיר!
היה זה בל"ג בעומר תשע"ט, רבבות אלפי ישראל עלו מירונה להתפלל על ציונו של רשב"י הקדוש ולשמוח בהילולת הצדיק. אברך חמד בשם ר' משה התעתד אף הוא לעלות מירונה, והזמין כרטיס נסיעה בחברת 'אגד' - בה הנסיעה כרוכה ברישום מראש לשעת נסיעה נקובה.
טרם צאתו ביקש להתפלל תפילת מנחה, ולכן מיהר לבית כנסת קרוב, אלא שכבר בכניסתו גילה כי המתפללים כבר אוחזים ב'אשרי'.... ואם תשאלו מה לא טוב ב'אשרי', כאן המקום לערוך היכרות עם ר' משה.
תקופה ארוכה קודם לכן קיבל על עצמו שתפילת מנחה היא תפילה ככל התפילות, לא נאמרת בחטף, ולא מתחילים אותה מהאמצע. תפילת מנחה מתחילה מאמירת סדר הקרבנות כראוי, ורק לאחר הקרבנות אומר 'אשרי' וממשיך לתפילת שמונה עשרה על הסדר. אין קפיצות, אין דילוגים, ואין השלמות - תפילה היא תפילה, ונאמרת בשלמותה, על הסדר, כפי שכתוב בסידור...
בימים כתיקונם, נהג להקדים לבוא לבית הכנסת ולהתפלל כהלכה, אלא שהיום - כשהוא ממהר מירונה וסדר יומו שובש - נאלץ לחפש מניין אחר להתפלל בו על הסדר, וגילה כי זה לא פשוט. כשנכנס למניין אחד כבר אחזו בו ב'אשרי', עד שהגיע לבית הכנסת הסמוך - התברר ששם כבר מתחילים 'קדיש', ובבית הכנסת הבא כבר עמדו באמצע תפילת הלחש. לא נותר לו אלא ללכת ל'שטיבלאך' מרוחק קמעא ולהתפלל שם לפי הסדר ובהתאם לקבלה שקיבל על עצמו.
אלא שכאן התעוררה לפניו בעיה: אם ילך למניין המרוחק – יתכן ויחמיץ את שעת יציאת האוטובוס שנקבעה בכרטיס שלו. כלומר, יצטרך לשלם שוב על הכרטיס, ולהשיג כרטיס נסיעה לשעה אחרת, וכלל לא בטוח שישיג כרטיס כזה, שכן יתכן שכל המקומות באוטובוסים הבאים כבר תפוסים... וכך, מתחוללת בליבו מלחמה: צד אחד אומר כי לאור נחיצות הנסיעה למירון, מניעת הפסד דמי הכרטיס וחוסר הוודאות אם ישיג כרטיס אחר, זהו בדיוק המקרה היוצא מן הכלל, בו הוא יכול לחרוג מקבלתו ולהתפלל בדילוג, להתחיל ב'אשרי' ולהשלים את אמירת הקרבנות אחר כך. והצד השני שבלב לוחש לו שקבלה היא קבלה, ומבחנה דווקא ברגעים לא פשוטים כמו עכשיו, ולכן - עליו להתעקש ביתר שאת, ולהתפלל מנחה כהלכה בכל מחיר!
כל המלחמה הזו לא ארכה אלא שברירי שניות, בסיומם הכריע ר' משה: קבלה היא קבלה, והוא יעמוד בה בכל מחיר. הוא שוכח מהכרטיס, מדמי הנסיעה, מהלו"ז המוקפד שתכנן, וממשיך ל'שטיבלאך' הקרוב. מתפלל מנחה לפי הסדר, בניחותא, מילה במילה, כמנהגו מדי יום, ורק כשסיים להתפלל - הוא שב לתחנת היציאה של האוטובוסים, וביקש לרכוש כרטיס חדש.
הכרטיס נרכש, בכסף מלא כמובן, ור' משה אפילו לא הצטער. נכון, הוא רחוק מלהיות אדם מבוסס, הוא אברך שכל מחייתו ממלגת כולל זעומה, שלעתים מדייקת בתאריך ולעתים לא...
ובכל זאת, הוא עשה את המוטל עליו, עמד בקבלה שלו, וזה הכי חשוב, הכי יקר בעיניו!
הוא עולה על האוטובוס, ולצידו מתיישב יהודי, שניכר עליו כי אינו מקומי. במהלך הנסיעה נקשרה ביניהם שיחה, ולקראת סוף הנסיעה חלה התפתחות מפתיעה. היהודי שלצידו, כך התברר, הוא אורח מארצות הברית, אדם אמיד למדי. במהלך השיחה תהה על קנקנו של ר' משה, והתרשם ממנו עמוקות. לפיכך, היהודי היקר פנה אליו בהצעה: 'שמא תרצה לעשות אתי עסק?'
שאל היהודי. 'אני לא איש עסקים, רחוק אני מכך מאוד', הצטנע ר' משה, 'אני אברך שיושב ולומד, זה כל עיסוקי. אני לא האדם המתאים...' – השיב להצעה בנימוס. אולם האורח מחו"ל - דווקא שמח לשמוע: 'נו, הלא זו העסקה בה אני חפץ! אני רוצה לאמץ אברך שיושב ולומד תורה, ולעשות אתו עסקת 'יששכר וזבולון'.
אני רוצה להעמיד לרשותך תקציב חודשי נדיב, ולהיות שותף איתך בתורתך! התסכים לעשות אתי את העסקה הזו?!'. עד שהשניים הגיעו מירונה, העסקה סוכמה היטב. הם החליפו מספרי טלפון, וקבעו להיפגש כדי לחתום על העסקה במסמך מסודר, עסקת יששכר וזבולון נפלאה. האורח מחו"ל אימץ את ר' משה בתקציב חודשי קבוע, והפך לשותף בתורתו לנצח נצחים!
רק מאוחר יותר, הפנים ר' משה מה קרה: הרי את השותף שאימץ אותו ומשלם לו מאז תקציב חודשי נדיב - פגש באקראי, הכי באקראי שיש. אם חלילה היה מוותר על הקבלה שלו ונוסע באוטובוס בו היה אמור לנסוע - כל העסקה הזו לא היתה מתרחשת! רק הודות לעמידתו האיתנה על קיום הקבלה בכל מחיר – חתם על עסקה כה חלומית! ועד היום, כמעט שנתיים אחר כך, העסקה עודנה בתוקף.
מדי חודש בחודשו עובר סכום משמעותי מחשבון הבנק של היהודי האמיד מחו"ל, היישר לחשבון הבנק של ר' משה. לבינתיים, אותו יהודי כבר סידר לר' משה מגוון הטבות נוספות, כמו להכניס אותו לכולל נחשק שהוא מתורמיו, ועוד ועוד... וכל זה - בזכות עמידה איתנה ועיקשת על הקבלה שלו.
התברר, כי העמידה הקפדנית על הקבלה להתפלל מנחה כהלכה ולפי הסדר, אולי עלתה לו שקלים בודדים, אך הביאה לו רווחה כלכלית עצומה. בורא עולם מסובב כל הסיבות סידר את העניינים בצורה כזו, שהעמידה שלו על הקבלה השתלמה שבעתיים!
את הסיפור שמענו מר' משה, שהוסיף את המסר האישי שלמד מסיפורו: בעוד אנשים נוטים להמעיט בערכן של קבלות טובות קטנות ושגרתיות, כאלה שלא דורשות אלא כמה דקות, מתברר שבשמים יש לקבלות הללו כח עצום, על-טבעי ממש. הסוף הטוב של הסיפור מוכיח, כי בורא עולם ביקש לאותת על חשיבות העמידה על הקבלה והשמירה עליה מכל משמר, ולכן העניק רווח כספי כה גדול בזכות ההקפדה על הקבלה.
