ובחלומו והנה המלאך לוקח אותו וחבטו ארצה, ומעצימת החבטה התעורר הנ"ל משינתו כשהוא שוכב על הארץ אין אונים
מעצימת החבטה התעורר משינתו כשהוא שוכב על הארץ אין אונים, וזכר היטב את כל חלומו שעבר עליו בליל בלהות זאת, וגם ראה סימנים חיים טריים וכל חלקי גופו היה פצועים ומחובטים עד זוב דם מהמכות אשר קיבל מהיהודי הזקן. ואחר זה היה רתוק למטתו כמה שבועות עד שנתרפאו המכות וגופו החלים, ומיד עזב את מקום עבודתו ונהיה לבעל תשובה גמור והתחיל לעסוק בתורת ה' תמימה יומם ולילה, עד אשר נהיה לתלמיד חכם גדול וחסיד ירא שמים כל ימי חלדו, בכוחו של אותו צדיק אמת זיע"א.
כידוע שבסוף ימיו של הרה"ק רבי מרדכי מנדבורנא זיע"א, תקע אהלו ומושבו לעיר בושטינע במדינת הונגריא, ונהרו אליו אלפים מישראל, כמאמר חז"ל הכל צריכין למרי דחיטיא, הן לשמוע דברי אלקים חיים בעבודת השי"ת, ואלו הנצרכים לישועות ורפואות, וסמוך ובטוח היה שאצל הרה"ק מוהר"ם ימצאו את כל מבוקשם.
ובתוך עמי אנכי יושבת, באה גם אשה אחת אשר בנה נחלה אנושות, ורופאים נואשו מלהצילו. וכאשר היה כבר ממש נוטה למות רח"ל לקחה אותו על כפיה, ובאתה לפני הרה"ק מוהר"ם לבושטינע. אולם בדרך הליכתה נפטר הילד תחת ידיה רח"ל. אבל אשה זאת במר נפשה עליה לא שתה לבה לזאת ולקחה אותו כמו שהוא ורצתה לבית הרה"ק, וברעש גדול נכנסה למקום מושבו ולקחה את הילד וזרקה אותו לתוך חדרו של הרה"ק מוהר"ם. והרה"ק עמד ממקומו. ניגש אל הדלת וסגר אותה על מנעול ובריח. ואחר זמן מועט פתח הרה"ק את דלת חדרו והילד יצא מחדרו חי וקיים, הולך על רגליו כשאר כל איש, ואפילו למשענת לא הצטרך, ותהום כל חצר קדשו וכל הסביבה, בראותם בעיניהם תחית המתים, ממש כבימי אלישע הנביא.
ויהי בימים הרבים ההם, ויגדל הילד והוליכו אותו לתלמוד תורה וכו'. אולם אחר שנעשה בר מצוה, שכחו הוריו את כל הניסים האלו, ולדאבון לב שלחוהו ללמוד גם לימודי חול בבתי ספר של נכרים, אבל העלם הזה התנהג עוד בדרך התורה והניח תפילין ושמר על קדושת השבת קודש, אך ברבות הימים נרתע לאחוריו ולאט לאט ירד מטה מטה בדרכי היהדות, ולאידך, בלימודי חול הצליח מאד מאד, עלה ונתעלה עד שנהיה למנהל גדול בבית חרושת לכריתת ועיבוד עצים, אשר בימים ההם היה להצלחה מופלגת ולדאבון לב עבד גם בשבתות ויו"ט, ומשמו היהודי 'געציל' נתהפך ללשון העמים 'געזא' ועזב לגמרי את דרך אבותיו רח"ל.
והנה פעם אחת בלילה בשכבו על משכבו, רואה הוא בחלומו יהודי זקן עטור זקן לבן ופיאות ארוכות ומקלו בידו, ויאמר לו בזה הלשון: אני מרדכי מנדבורנא. והרה"ק מוהר"מ היה כבר אז בעלמא דקשוט. והמשיך ואמר: כשהיית ילד קטן הביאה אותך אמך אלי, והיית כבר מת ואני החייתי אותך בתחיית המתים. והחל צווח עליו בקול נורא ומבהיל: על זה הנער התפללתי, כדי שתהא מחלל שבת וכו' וכו'. ובתוך כדי כך התחיל להכותו במקלו אשר בידו מכות קשים ומרים שאי אפשר היה לו לשאת אותם, ובתוך חלומו מרגיש הוא שאי אפשר לו לסבול יותר מכות קשים אלו. והמכות האלו הביאו אותו לידי מיתה רח"ל ומת. ורואה הוא בחלומו שעושים לו כל צרכיו כנהוג והוליכו אותו לקבורה. וכאשר רק חזרו הקהל המלוים אותו לבתיהם רואה הוא מלאך אחד נורא ושרביט של אש בידו, ותיכף הושיט את השרביט ובהכאה נוראה על קברו שאל אותו: מה שמך. ענה לו: 'געזא'. וכששמע המלאך את תשובתו היכה בכפליים על קברו ושאלו עוד פעם ברעש גדול ואדיר: מה שמך. והוא עונה לו עוד פעם כתשובתו הראשונה. אך המלאך חזר והיכה בשלישית על קברו הכאה נוראה כזאת עד שהרגיש שכל הקבר והאדמה מתחתיו התפוררה 'מה שמך', עד שבקושי נזכר שמו האמיתי והוא 'געציל'.
ובחלומו, והנה המלאך לוקח אותו בידו ובזמן מועט העמידו לפני בי"ד של מעלה, והתחילו לעיין בדינו מה היה חטאיו ופשעיו בעולם העובר. והתחילו לעיין ראשון ראשון וראו שחטאו הראשון היה שהתפלל בכל יום תפילת השחר עד הודו בלי תפילין, ורק לפסוקי דזמרה התעטר בתפילין. ופסקו בבי"ד של מעלה, הגם שזאת אינה עבירה חמורה כ"כ אבל היות וזה יצא ראשונה ועי"ז התחיל לסוג אחור, עד שכבר התפלל בלא תפילין, ואח"כ כבר לא התפלל לגמרי עד שנעשה פוקר רח"ל, לכן מגיע לו רק עבור עבירה זו ג' חדשים גיהנום, או שברירה בידו לחזור לעוה"ז ולתקן את כל חטאיו. אבל הוא ענה ואמר, שמסכים לקבל עונשו בגיהנום מלרדת עוד פעם לעולם הזה, כי אולי לא יתקן ואדרבה יקלקל ח"ו עוד ביותר. וניתן צו מבי"ד של מעלה להורידו לגיהנום, וכשירצה דינו זה על חטאו הראשון יעיינו בדינו להלן.
הדבר יצא מלפני הבי"ד, ובחלומו והנה מלאך אחד לוקח אותו ומתחיל ללכת אתו לגיהנום. והנה הולך בדרך הוא ומרגיש שחום מתחיל להעטיפו, שאל את המלאך המובילו, האם כבר כאן הגיהנום. התמלא המלאך בצחוק גדול וענה לו, שלגיהנום הוא עוד מרחק רב מאד, וחום זה הוא רק מה ששופע כבר מאש הגיהנום, על אף המרחק הזה. וכן הלך עם המלאך הלאה עד שהרגיש ששורף כבר תחת רגליו ואי אפשר לו ללכת הלאה בשום אופן, ומטפס ועולה מטפס ויורד מרוב החום והאש ששורף מתחת רגליו. ולובש עוז ושאל עוד פעם את המלאך, האם כבר כאן הגיהנום. אך המלאך כבראשונה מצטחק ממנו, ואומר לו שרחוק הוא עוד מאד מאד מהגיהנום עצמו.
התחיל מתחרט על אשר לא הסכים על הברירה השניה לרדת לעולם הזה כדי לתקן, כי ראה שיסורים קשים ומרים אלו אי אפשר לו לשאת בשום אופן. וחגר עוז במתניו ואמר אל המלאך המובילו שרצונו לשוב לעוה"ז לתקן מעשיו, כי עונש הגיהנום אינו יכול לשאת בשום אופן. ענה לו המלאך, שיעמוד במקום ההוא ויחכה לו והוא ילך לשאול בעצת הבי"ד של מעלה. ותיכף פרח לו המלאך ובזמן מועט חזר אליו ותשובה בפיו, שמסכימים לזאת בבי"ד של מעלה אך בתנאי שבאמת יתקן מעשיו.
ובחלומו והנה המלאך לוקח אותו וחבטו ארצה, ומעצימת החבטה התעורר הנ"ל משינתו כשהוא שוכב על הארץ אין אונים, וזכר היטב את כל חלומו שעבר עליו בליל בלהות זאת, וגם ראה סימנים חיים טריים וכל חלקי גופו היה פצועים ומחובטים עד זוב דם מהמכות אשר קיבל מהיהודי הזקן. ואחר זה היה רתוק למטתו כמה שבועות עד שנתרפאו המכות וגופו החלים, ומיד עזב את מקום עבודתו ונהיה לבעל תשובה גמור והתחיל לעסוק בתורת ה' תמימה יומם ולילה, עד אשר נהיה לתלמיד חכם גדול וחסיד ירא שמים כל ימי חלדו, בכוחו של אותו צדיק אמת זיע"א. והסתופף עוד בצל קדשו של הרה"ק רבי אליעזר זאב מקרעטשניף זיע"א, בתשובה גדולה, וכל ימיו חזר על חלומו זה כדי לעורר את ישראל ליראה ולאהבת השי"ת.
