השיב לו ה'תורת חיים' בהלצה "למאי אחשוש, אם לפרנסה הרי אני יודע פרק בזמירות של דוד המלך ע"ה המסוגל לעשירות שאני אומר בכל יום ואין לי ממה לחשוש"
"אם יש לי הבטחה כזו מאבי זצ"ל אינני חושש לפרנסתי, ורק בכל זאת מחמת טעמים הכמוסים עמי הנני רוצה לגור בתל-אביב ולא בירושלים...".
סיפר הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל: שמעתי מאיש שזכה להיות נוכח בעת שעלה ה'דמשק אליעזר' לארץ ישראל והתיישבו חשובי ופרנסי הקהל לדון היכן יקבע את מקום מושבו, אם בירושלים או בתל-אביב.
בין היושבים באסיפה היה גם בעלי בתים ויהודים פשוטים, ביקש אחד מהם את רשות הדיבור ואמר לה'דמשק אליעזר' שלדעתו ראוי הוא שישים משכנו בעיר תל-אביב, כי האדמו"רים מתפרנסים מזה שאנשים באים לפניהם ונותנים להם 'קוויטלאך' עם 'פדיונות', והנה בירושלים מי שיש לו צרה וצוקה ח"ו עולה לכותל המערבי או לקבר רחל ושופך שיחו לפני הקב"ה ונושע, וכן כשיש לו לאדם דביקות בה' ורוצה ליקרב ולחזות אלוקות הולך למקומות הקדושים האלה ומתרומם ומתעלה מקדושת המקום, וממילא אין אנשים צריכים שם לאדמו"רים, משא"כ בתל-אביב צריכים יותר לאדמו"רים, ועוד שהוא מקום פרנסה, לפיכך עדיף להרבי לגור כאן בתל-אביב למען יהיה לו פרנסה.
פתח ה'דמשק אליעזר' לספר להם בארוכה, שבתקופה שברח הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע ממאסרו שברוסיה לרומניה בדרכו לאוסטריה, נשא הרה"ק בעל ה'תורת חיים' מקאסוב זי"ע על שכמו את הדאגה לשלומו [שהיה מחותנו, בלוקחו לבתו את צעיר בניו, הרה"ק רבי מנחם מנדל בעל ה'צמח צדיק' מויזניץ זי"ע] וגם הכין עבורו מקום דירה בעיר סאדיגורא ליד טשערנוביץ הסמוכה לעיר קאסוב [ושם באו אליו הרבה מגדולי ואדמו"רי פולין לבקרו, ביניהם הרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע, הרה"ק רבי יצחק מווארקא זי"ע עם בניו הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינאוו והרה"ק רבי מנחם מנדל מווארקא זי"ע, והרה"ק בעל ה'חידושי הרי"ם' מגור זי"ע ועוד], כראות כן אחיו הרה"ק רבי דוד מזאבליטוב זי"ע [שניהם בני הרה"ק בעל ה'אהבת שלום'] שאל אותו בתמיהה [יצויין, שהרה"ק מזאבליטוב היה חותן הרה"ק רבי יצחק מבוהוש זי"ע, בכור נכדיו של הרוז'ינער] "הרי אתה דואג לסדר את מקום המגורים של הרה"ק מרוז'ין ומדוע לא סידרת לו מקום אחר לדור, וכי אינך חושש מלהביאו בתחומך, הרי אריה כמוהו יכול לקפח את גבולך", השיב לו ה'תורת חיים' בהלצה "למאי אחשוש, אם לפרנסה הרי אני יודע פרק בזמירות של דוד המלך ע"ה המסוגל לעשירות שאני אומר בכל יום ואין לי ממה לחשוש", נענה רבי דוד ואמר "הלא בעירי זאבליטוב ישנו "פליק-שניידר" [-חייט המתקן בגדים קרועים] ובכל יום הוא מסיים את אמירת כל התהלים ונמצא שאומר כל יום את הקפיטל המסוגל לעשירות ובכל זאת הינו רחוק מעשירות", השיב לו ה'תורת חיים' בחכמה ואמר "זה הרי פשוט וברור שכל פרק מסוגל הוא לבקשה שונה, א"כ אותו אביון שאומר את כל מאה וחמישים פרקי תהלים ובקשותיו עולות למעלה בשמי מרומים אין נזקקים לו אלא לאחת מהנה, שכך אי' בגמ' בתענית דלא מצלינן אתרתי, ולכן נותר הוא באביונותו, אולם אני אומר רק את הפרק המסוגל לעשירות ע"כ אין לי לדאוג על הפרנסה, שבקשה אחת בודאי תתקבל בשמים ממעל..." (וע"ע בתהילים 'נועם אליעזר' פרק א להרה"ק רבי אליעזר זוסיא מסקולען זי"ע).
ובזאת הוסיף ה'דמשק' ואמר "ואם כדבריכם דבשביל הפרנסה עדיף שאשאר בתל-אביב, עבור זה לבד לא הייתי משתקע בעיר זו, כי אינני חושש למטה לחמי, וכי תאמרו שיודע אני את הפרק תהלים שמסוגל לפרנסה, אין זה כן, ובכל זאת אינני דואג לפרנסה", והתחיל לספר מעשה שהיה:
בעיר טשערנוביץ היתה לציונים השפעה חזקה מאד, ונערכה שם מלחמה של ממש עם אגודת ישראל, כי הציונים רצו להעמיד כמרא דאתרא אחד מן המזרחים וכמובן שבאגודה התנגדו לכך נחרצות. בסוף הסכימו הציונים ואמרו שאם יסכים ה'דמשק אליעזר' לבוא לכהן כרב בעיר הרי הם מוותרים מלקחת איש מזרחי לכהן כמרא דאתרא [וזאת אף שה'דמשק אליעזר' לחם בכל עוז נגד הציונים, מיהו בכל זאת נשא חן בעיניהם, אמנם לא קיבל ה'דמשק אליעזר' את הרבנות באומרו "לא אוכל לישן אף לילה אחת, כי איך אקבל על עצמי אחריות בני העיר כאשר יש בעיר כשבעים 'יאטקעס'" [-איטליז], כלומר שמפחד לקחת אחריות על הכשרות בעיר. [יצויין, שגם אביו הרה"ק בעל ה'אהבת ישראל' מויזניץ זי"ע לא רצה שיקבל את הרבנות, ושמעתי מאבי מורי הרה"ג מוה"ר רבי יוסף יהושע פרידמאן זצ"ל שנימק ה'אהבת ישראל' טעמו ואמר "מפחד אני שאם יקבל בני את הרבנות בטשערנוביץ וועט זיין גמרא דארפען האבען צויי ריקען'ס!", כלומר שהגמרא שלו תצטרך להיות כרוכה משני הצדדים ולא יוכל לפותחה, כי כאמור היה ה'דמשק אליעזר' נושא חן בעיני כל רואיו, והעיר טשערנוביץ גדולה היתה, ויבואו אנשים כל הזמן לדבר אתו ולשאול ממנו עצות בעניני העולם והבליו, ובכך יתבטל מלימודו].
כשמוע חמיו האדמו"ר רבי יצחק מאיר מקאפיטשניץ זי"ע [חתנו של הרה"ק רבי מרדכי פייבוש מהוסיאיטין בנו של הרה"ק מרוז'ין זי"ע] מסירובו היה לו קצת חלישות הדעת על שלא קיבל את המשרה בטשערנוביץ, כי שם היה מקבל משכורת מכובדת משא"כ ברבנות בויזניץ שכיהן עד אז לא היה בה כי אם לפרנס את בני ביתו בצמצום, אמר לו ה'אהבת ישראל': "מחותן, רואה אני שיש לכם חלישות הדעת מזה שלא קיבל בני את הרבנות בטשערנוביץ, אבל אומר לך שאינך צריך להצטער על זה, כי אני מבטיח לך "אז מיין אליעזר'קע וועט זיין אויפען שפיץ וויז'ענקעס" ['וויז'ענקעס' היה מקום נופש ליד וויזניץ, ובימות החמה באו לשם הרבה לשכור בתים וליהנות מהאויר הצח ומן ההרים הגבוהים, ואילו בחורף לא היתה שם נפש חיה] ולא יהיה שם שום נברא מעולם, אין יוצא ואין בא, ויצטרך הוא למטבע 'פינעווער' - יבוא יהודי לשם בקור הכי גדול להביא לו את המטבע, ממילא אינך צריך לחשוש להצטער על הפרנסה שנלקחה ממנו" (וע"ע ב'שיח זקנים' עמוד קע).
ובזה סיים ה'דמשק אליעזר' לומר לפרנסי העיר תל-אביב "אם יש לי הבטחה כזו מאבי זצ"ל אינני חושש לפרנסתי, ורק בכל זאת מחמת טעמים הכמוסים עמי הנני רוצה לגור בתל-אביב ולא בירושלים...".
