הקצין הבין כי הצעיר נמלט מבית החולים והחל לצעוק אחריו
הקצין הבין כי הצעיר נמלט מבית החולים והחל לצעוק אחריו: "עצור, עצור". אבל הצעיר לא שעה לקריאות, אלא הגביר את קצב מנוסתו. הקצין החל לדלוק אחריו והרבי המשיך לרוץ ולרוץ, עד שהגיע לקצה העיר. שם נקש הרבי על דלת ביתו של אחד התושבים היהודים וביקש כי יניחו לו להיכנס ולהסתתר מפני הקצין הרודף אחריו. ליבו של היהודי התמלא חמלה והוא הורה לרבי, חרף הסכנה שבדבר, להיכנס ולהסתתר תחת המיטה.
סיפור שלפנינו על קריאת 'מגילת אסתר' מתוך מסירות נפש, סופר על ידי בעל המעשה עצמו, כ"ק מרן אדמו"ר מטאהש זצוק"ל, כאשר בשנות הזעם, אושפז הרבי בבית החולים בעיר קאשוי שבסלובקיה, זאת לאחר מתן שוחד לרופא הצבאי שיעיד כי מצבו הרפואי הרעוע אינו מאפשר לשולחו לחזית ויש לשולחו לבית החולים. בכך ניצל מהעברתו ללחימה בחזית מול הרוסים, שהייתה כרוכה בגזר דין מוות כמעט באופן ודאי.
היה זה בשעות אחר הצהריים של ערב יום הפורים, כאשר הרבי, שעדיין היה מאושפז בבית החולים, ביקש לצאת כדי לשמוע קריאת מגילה. מכיוון שכל מתחם בית החולים היה מרושת בגדר תיל נבצר ממנו לברוח, אך הרבי הצליח לגלות פרצה קטנה; חלק מהגדר חלף על גבי אגם מים. הרבי הביט אנה ואנה, ומשהבחין כי השטח סטרילי – נכנס למים, ותוך דקה כבר היה בחוץ. הוא פתח בריצה לעבר העיר, אך לרוע המזל הבחין בו קצין שפסע באותה שעה ברחוב.
הקצין הבין כי הצעיר נמלט מבית החולים והחל לצעוק אחריו: "עצור, עצור". אבל הצעיר לא שעה לקריאות, אלא הגביר את קצב מנוסתו. הקצין החל לדלוק אחריו והרבי המשיך לרוץ ולרוץ, עד שהגיע לקצה העיר. שם נקש הרבי על דלת ביתו של אחד התושבים היהודים וביקש כי יניחו לו להיכנס ולהסתתר מפני הקצין הרודף אחריו. ליבו של היהודי התמלא חמלה והוא הורה לרבי, חרף הסכנה שבדבר, להיכנס ולהסתתר תחת המיטה.
הקצין הרודף שלא אבה לתת לטרף לחמוק מידיו, הבחין מרחוק כי הצעיר נכנס לבית כלשהו... דקות ספורות לאחר-מכן הוא הלם בכוח על הדלת ודרש לדעת אם נכנס לכאן צעיר כלשהו רגעים
האחרונים. היהודי הכחיש, כמובן, מכל וכל, והקצין הסתלק מהמקום והמשיך בחיפושיו. אך לאחר מספר רגעים שב הלה לבית בפנים חמורות סבר. "אני בטוח שהנמלט מסתתר אצלך", אמר.
"אם אמצא אותו כאן, בניגוד להצהרתך, רע ומר יהיה סופך". הרבי, ששמע את האיום ממקום מחבואו, החליט כי לא יסכן את בעל הבית. באומץ לב הוא יצא ממחבואו והתייצב בפני הקצין.
הוא תפס מיד בידיו של הרבי וביקש לאזוק אותו ולהשיבו לבית החולים. "בבקשה, אל תניח עליי אזיקים, אלך עמך מרצוני ולא אנסה לברוח", התחנן הרבי על נפשו. נתן השי"ת את חנו של הרבי בעיני הקצין, והוא ניאות לבקשה. כך הובל הרבי חזרה אל בית החולים והקצין דיווח שם בפרוטרוט על הפציינט שנמלט. הרבי הוכנס כעת למחלקה סגורה ומאובטחת היטב, לבל יוכל להימלט שוב.
כאן המשיך הרבי וסיפר על ההשגחה הפרטית והסייעתא דשמיא המופלאה שזוכה לראות מי שמוסר נפשו לקיום המצוות:
"התפללתי להקב"ה, הרמתי עיניים לשמים ואמרתי: 'רבונו של עולם, מסרתי נפשי כדי לשמוע מקרא מגילה, עזור לי להגשים את שאיפתי זו'! לא חלפו יותר מחמש דקות, ולתוך החדר נכנס אחד מבכירי בית החולים.
"הוא ציין בפניי כי קצין בכיר צריך כעת סיוע בחטיבת עצים מחוץ לעיר, וזקוק לשני יהודים לצורך כך... אני ויהודי נוסף נבחרנו למשימה. ראיתי שנוצרה בפניי הזדמנות פז ואז אמרתי
לבכיר כי אינני מעוניין ללכת, זולת אם אקבל אישור חד-פעמי שמתיר לי להיכנס לתוך העיר. ונתנו לי...
"יצאתי לעבודת חיטוב העצים, אך העמדתי פנים של חלוש וחסר כוח, והסברתי כי אינני מסוגל לעבוד מפאת תשישותי וכי עליי להיכנס לעיר לטעום משהו... הקצין התיר לי ללכת. נכנסתי שוב לעיר, הגעתי לבית המדרש סטראפקוב ותהילה להשי"ת – היה זה עוד לפני מנחה. התפללנו מנחה ומעריב, שמעתי את קריאת המגילה, הבאתי דבר-מה לתוך פי אחרי תענית אסתר, ורק אחר-כך חזרתי לבית החולים".
"כך זכיתי ועלה בידי לשמוע את המגילה כדת וכדין", סיים הרבי הקדוש מטאהש את עדותו המחייבת כל אחד ואחד מאיתנו.
