הזמין אליו את האופה ופנה אליו בתקיפות: מדוע אינך רוצה לשלם את שלושים הנפוליון שאתה חייב לה עבור הקמח?
התחיל האופה לצעוק חמס: שקרנית היא זו! אין אני חייב לה אלא עשרים נפוליון ואיך היא מעיזה לתבוע ממני שלשים נפוליון. שמע רבי שמואל ואמר לו: עשרים נפוליון אתה מודה שהנך חייב לאשה אומללה זו, ובכן, הנני נותן לך זמן מוגבל עד יום המחר, בשעה זו ובמקום זה, שתביא את הכסף במלואו.
המגיד הירושלמי, הגאון רבי בן ציון יאדלר זצ"ל, מספר בספר זכרונותיו 'בטוב ירושלים' (עמוד שנח): זכורני מעשה, כשאמי מורתי, הצדקנית מרת מלכה ע"ה, היתה מוכרת קמח לאפיה, כשר לפסח, היה בירושלים אופה אחד, שמלבד עיסוקו במלאכת האפייה היה עוסק גם במכירת חלב, ואותו אופה היה חייב לאמי סכום כסף גדול של עשרים נפוליון תמורת הקמח שסיפקה לו, אלא שהוא סירב לשלמם.
מאחר ואותו אופה היה איש אלים, ואיש לא הצליח להציל עשוק מיד עושקו, פנתה אמי להגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל, רבה של ירושלים, וסיפרה לו את כל מעשיו של האופה המתאכזר עליה ומסרב לשלם לה את חובו. שמע רבי שמואל את טענותיה, הזמין אליו את האופה ופנה אליו בתקיפות: מדוע אינך רוצה לשלם את שלושים הנפוליון שאתה חייב לה עבור הקמח?
התחיל האופה לצעוק חמס: שקרנית היא זו! אין אני חייב לה אלא עשרים נפוליון ואיך היא מעזה לתבוע ממני שלשים נפוליון. שמע רבי שמואל ואמר לו: עשרים נפוליון אתה מודה שהנך חייב לאשה אומללה זו, ובכן, הנני נותן לך זמן מוגבל עד יום המחר, בשעה זו ובמקום זה, שתביא את הכסף במלואו.
למחרת לא בא האופה בשעה שסיכמו. לא נרתע רבי שמואל סלנט ממנו ושלח לומר לו: דע לך כי מעולם לא התחלתי בענין שלא סיימתיו, ואף את העניין הזה אשלים על הצד היותר טוב, ובכן, אם אינך מביא את הכסף תיכף ומיד אשלח להכריז בכל ירושלים שסחורתך אסורה לחלוטין וכן שאסור לצרף אותך לכל דבר שבקדושה. אך שמע האופה את דברי הרב החדים והנחרצים, ומיד הופיע עם הכסף בשלמותו.
#
על הפסוק (דברים א טז): 'וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ', מפרש רבינו האור החיים הקדוש, שכוונת הפסוק באומרו 'לאמור' היא שיש כאן ציווי לשופטים, שיש פעמים שעליהם 'לאמר' את הטענות שיש בדין תורה שהובא לפניהם, והוא כמו שמסופר בתלמוד הירושלמי (סנהדרין פ"ג ה"ח), שרב הונא בראותו טענה שיכול אחד הצדדים לטעון, והוא אינו יודע לטעון זאת, היה רב הונא עצמו טוען זאת עבורו ומלמד אותו טענה זו, כמו שנאמר (משלי לא ח) 'פתח פיך לאלם': והוא מה שרמז בתיבת 'לאמר', כי עליו לאמר, לבל תהיה האמת נעדרת וישפוט צדק.
