האם בהתנהגות כזו של אי לימוד ואי תפילה במתינות כראוי, האם בכך מודים לבורא העולם?
ר' אבא, הרי אתה בר דעת, אמור בעצמך, האם כך מודים להשי"ת על שהוא ברוך הוא מנסה אותך רק בדאגות של עשירות, איך להשיג עוד קצת כסף, במקום שינסה אותך בדאגות של עניות, מאין לוקחים לככר לחם, הרי עליך להודות להשי"ת על העשירות שנפלה בחלקך ולעמוד בנסיון העשירות...
אחד מחסידי הרה"ק מהר"ש מליובאוויטש זיע"א, ר' אבא גינזבורג ז"ל, יהודי בעל עסקים גדול בעיר מינסק, גביר גדול, התאונן לפני הרבי מהר"ש ביחידות, שאין לו זמן לקחת ספר לידיו, ראשו עסוק במדה כזו שאין הוא קולט אימרה של תורה, והוא שבע רצון שלפחות הוא מתפלל תפילה בציבור.
אמר לו הרה"ק מהר"ש: ר' אבא, הרי אתה בר דעת, אמור בעצמך, האם כך מודים להשי"ת על שהוא ברוך הוא מנסה אותך רק בדאגות של עשירות, איך להשיג עוד קצת כסף, במקום שינסה אותך בדאגות של עניות, מאין לוקחים לככר לחם, הרי עליך להודות להשי"ת על העשירות שנפלה בחלקך ולעמוד בנסיון העשירות.
ר' אבא יצא מהיחידות שבור כחרס הנשבר, מדוכא מהחוויה המחרידה העמוקה שלו ברגעי היחידות בהם הוא עמד בארבע האמות של קודש הקדשים ושמע את דברי האמת הקדושים: 'האם בהתנהגות כזו של אי לימוד ואי תפילה במתינות כראוי, האם בכך מודים לבורא העולם ברוך הוא שנותן דאגה של עשירות במקום דאגה של עניות'.
הוא התעמק בדברי הרבי שבאור האמת שלו פתח את עיניו והבהיר לו את מצבו הרוחני ועל היותו כפוי טובה, שעל כל הטובה שהשי"ת נותן לו אין לו לחתיכת בשר ודם שהיום כאן ומחר בקבר זמן להודות לבורא העולם ברוך הוא וללמוד את תורתו הקדושה. כמה ימים התעמק ר' אבא בכך ובא לידי החלטה לעזוב את עסקיו ולהפוך ליושב אוהל, וכדי לכפר על העבר הלא טוב בהנהגתו עד אז החליט למסור מחצית מהונו לצדקה אחר פטירתו. בהחלטה זו נכנס עוד הפעם ליחידות אל הרה"ק מהר"ש.
הרבי שמע על החלטתו האמורה ואמר: טוב הדבר מאד שהוא רוצה ללמוד כל הימים, ומה שיתן מחצית מהונו לצדקה, לא רק בכך יהא משום תיקון העבר, שכן בצדקה בלבד לא מתקנים את העבר אלא צריכים גם לעשות תשובה, אך מה שהוא ר' אבא גינזבורג חושב לתת את הכסף לצדקה לחלק לאחרי הפטירה אין זה דבר נכון, אלא 'עולמך תראה בחייך' וראוי לתת חלק זה לצדקה בחייו.
עוד הוסיף הרבי ואמר שהוא אינו מסכים לעזיבת עסקיו. ר' אבא שאל את הרבי: אם הוא לא יעזוב את עסקיו, הרי שהוא ימשיך להיות טרוד ומוטרד ולא יהיה לו פנאי להתפלל במתינות וללמוד כל יום. ענה לו הרבי על כך: יכול להיות לך פנאי, הזמן של דברים בטלים שמדברים דברים שאינם שייכים לעצם עסק המסחר, הרי זמן זה תקדיש לתפילה וללימוד.
ר' אבא נסע לביתו. חישב את הונו, והחל להתנהג כפי שהורה לו הרבי להיזהר מהדברים הבטלים של המסחר ולאמיתו של דבר נכח שיש לו הרבה זמן פנוי ללמוד כל יום.
כעבור כמה חדשים בא ר' אבא גינזבורג אל הרבי לליובאוויטש והביא אתו את חשבון הונו וחילק את חלק הצדקה למטרות שונות.
