רבי מרדכי חיים (רבי מאטל) מסלונים זצ"ל י"ב טבת תשי"ד
הרה"ק רבי מרדכי חיים מסלאנימא זי"ע נולד לאביו הגדול הרה"צ רבי יהודה לייב קאסטילניץ זצ"ל בר"ח תמוז תרכ"ח לפ"ק.
בשנת תרל"ו בטרם עלה עם אביו לארץ ישראל בפקודת רבו מרן היסוד העבודה, נכנס לקודש פנימה להיפרד ממרן היסוד העבודה, וכשהגיע לא"י קבע את מושבו בעיר טבריה, עבר לגור בצפת ואח"כ חזר לטבריה עד לשנת תרצ"ח, ובשנה זו העתיק את מושבו לעיר הקודש ירושלים עד לפטירתו בי"ב טבת תשי"ד. ושם מנוחת כבודו בהר המנוחות בחלקת הרבנים.
בשנותיו האחרונות הלך ונחלש ובי"א בטבת תרע"ג נתבקש לישיבה של מעלה, ומנוחת כבודו באהל בדזיקוב.
הותיר אחריו ברכה את ספריו "עטרת ישועה", וקונטרסי "עמק הלכה", "תוספת מצוה", "דרך מלכים" ו"קדושה משולשת" על סוגיות.
הגוי לומד מאביו איך להתאכזר
סיפר הרב החסיד רבי יהודה לייב (ר' יודל) סלאנים ז"ל, כי בילדותו כאשר למד עם אביו הגה"ק רבי מרדכי חיים (רבי מאטל) מסלאנים זצ"ל, מאחז"ל (ספרי יב, נד, מובא ברש"י בפרשת שופטים יב, לא), "אמר רבי עקיבא אני ראיתי לנכרי שכפתו לאביו והשליכו לכלבו".
הרגיש אביו זצ"ל, שהוא קצת נבהל, לשמע אוזן, כי בן מאכיל כלבו בשר אביו. ואף שלא אמר לו דבר, ולא הקשה לו שום קושיא על זה.
אמר לו רבי מאטל זצ"ל, מה לך להיבהל? הגוי אשר כפתו לאביו להשביע רעבון כלבו במנת בשר, ראה את אביו - הכפות - נוהג כן עם אביו, ועשה רק כפי מה שהתחנך, מה להם ולמדות טובות, ומנין להם רחמנות על אב, זה חינוכם...
