הרה"ק רבי שלמה מקרלין זצ"ל הי"ד כ"ב תמוז תקנ"ב

הרה"ק רבי שלמה זי"ע נולד לערך בשנת ת"ק לאביו רבי מאיר סג"ל.

הי' תלמיד חבר להרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין זי"ע, ותלמיד המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע.

הרב בעל התניא אמר עליו, ער איז אטפח העכער פון דער וועלט.

אחרי הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין, בחוה"מ פסח תקל"ב, קבלו החסידים את רבינו לראש ומנהיג ואלוף לראשם, מקודם הי' מושבו בקארלין, ובסוף ימיו השתקע בעיר לאדמיר.

נהרג על קידוש השם, ביום כ"ב תמוז שנת תקנ"ב, בן נ"ב שנה לימי חייו, ויצאה נשמתו בטהרה בפסוק וינטלם וינשאם כל ימי עולם, ומנוחתו כבוד בעיר לאדמיר.

***

מסירות על קידוש ה'

היה זה בשבת קודש, הרבי הקדוש ניגש לעמוד התפילה בדביקות עצומה, כשכדורי מוות עפים מעל לראש מכל הצדדים, וראה זה פלא הכדורים לא פגעו באף אחד מכל הנאספים. הרבי ציוה שאף אחד לא יגע בו ולא יפסיק אותו מדביקותו, אך לפתע נבהלה בתו, שעמדה לידו ומרוב התרגשות ופחד חיבקה את אביה והתחילה לצעוק, 'אבא למה תחשה'. הפסיק הרבי מדביקותו, באותו רגע פגע כדור מרצחים ברגלו וכעבור ימים מספר החזיר את נשמתו הקדושה לבוראו בכ"ב תמוז תקנ"ב.

בהקשר עם זה מסופר: זמן קצר לפני כן בא ללודמיר רבי לייב שרה'ס זצ"ל, מן הצדיקים הנסתרים, ושהה שם תקופה קצרה. שלח אליו רבי שלמה את תלמידו רבי אשר לשאול בשמו, מה רצונו בעירו לודמיר. כשמוע ר' לייב את שאלתו, מיד לקח את מקלו ותרמילו ונעלם מן העיר. כעבור שבועיים פרצו הקוזאקים העירה, ואז קרה האסון הנורא, רבי שלמה הקדוש נהרג על קידוש השם. או אז הבינו כולם מה היה חפצו של אותו צדיק נסתר ר' לייב שרה'ס, הוא רצה להצילו. אך רבי שלמה השתוקק למסור נפשו על קידוש השם כדוגמת התנא ר' עקיבא. ומספרים שבעת יציאת נשמתו שמעו אותו אומר את הפסוק (ישעיה סג ט) 'וינטלם וינשאם כל ימי עולם'.

(בית קרלין סטולין עמ' קח)