הרה"ק רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ זי"ע הי"ד האדמו"ר מרדומסק בעל "שבחי כהן" ח"י אב תש"ב

רבינו נולד בעיירה רדומסק בשנת תרמ"ב, בבית אביו הרה"ק רבי יחזקאל הכהן זי"ע בעל כנסת יחזקאל, בנו של הרה"ק ה"חסד לאברהם" זי"ע, ונכדו של מייסד השושלת, התפארת שלמה זיע"א.

משחר ילדותו, ניכר היה בו כי לגדולות נוצר, את כל ישותו הקדיש ליגיעה ולהתמדה בכל מכמני התורה. פומיה לא פסיק מגירסיה, יומם ולילה ישב והגה בתורה, כשהנעשה סביבו אינו מענינו כלל. שעות ארוכות לא בא אוכל אל פיו, שכן חיותו היתה מלימוד התורה הקדושה ומעבודת השי"ת בכל לבו נפשו ומאודו.

בילדותו התלוננה אמו בפני אביו הקדוש, כי אינו מכיר אף את האותיות של שפת המדינה, הדבר עלול להיות לו לרועץ לכשיגדל. הרגיעה הרבי ואמר לה כי אל לה לדאוג בקשר לפרנסתו, ואכן נתקיימו אצלו תורה וגדולה במקום אחד.

את עיקר משנת תלמודו ודרכי החסידות, קנה במחיצת אביו הרבי ובמחיצת סבו הקדוש ה"חסד לאברהם", שהאצילו עליו מזיוום, והכניסוהו בחדרי התורה, היראה והחסידות. שעות מרובות ישב בצוותא עם אביו ועסק בתורה הקדושה. בבחרותו נסע לקנות שלמות ביגיעת התורה ובמכמניה בישיבת אמסטוב הידועה, תחת הנהגתו ונשיאותו של הגאון רבי אפרים צבי איינהורן זצ"ל.

בהגיעו לפרק האיש מקדש, נלקח לחתן בבית דודו רבי משה אלימלך הכהן רבינוביץ זצ"ל בנו של החסד לאברהם. אחרי נישואיו כשהוא סמוך על שולחן חותנו, השקיע עצמו ביתר שאת בעמלה של תורה, עד מהרה יצא טבעו בין חוגי הלמדנים. צורבים ובעלי תריסין, גאונים ולומדים מופלגים, השכימו לפתחו או המתינו לו בבית המדרש לפלפל עמו וללבן סוגיות מוקשות בהן עסקו.

כן התפלפל בתורה באמצעות מכתבים עם גדולי התורה שבדור, כמו המהרש"ם מבערזאן זצ"ל ועוד, שאף השיבוהו בפלפולא דאורייתא.

אחרי הסתלקות אביו הרבי בפתאומיות בי"ח מר חשוון תרע"א לשמי מרום, והוא אך בן ארבעים ושמונה שנים, נתנו בו ראשי העדה את עיניהם, שימלא מקום אביו ויקבל עליו את עול הנהגת העדה, ברם, הוא סירב בתוקף, בהודיעו נחרצות כי אינו ראוי לכך.

משתקפו עליו ההפצרות, קם ונסע אל הרה"ק רבי ישראל מטשורטקוב זיע"א ואל הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זיע"א, אולם אף הם הרבו עליו דברים כי יקבל את הנהגת העדה המיותמת. אז נעתר רבינו וקיבל את הנהגת העדה, והוא אך בן עשרים ותשע שנה. רבבות חסידיו בכל הארצות, מקושרים היו אליו בלב ונפש.

מלופף ביסורים היה כל ימי חייו, פעמים רבות נסע לרופאים בברלין ובווינה, וזמן רב היה מאושפז בבתי החולים, כאשר גם בזמנים בהם שוחרר מבית החולים, היה צמוד אליו רופא אשר שמר את צעדיו, והזריק לו את הזריקות להן נזקק באופן קבוע.

מופתיו הרבים מספור עשו כנפיים בכל רחבי פולין, אין ספור חולים נושעו בזכותו. במיוחד התפרסם בברכותיו לבחורים שהגיעו לגיל גיוס לצבא הפולני, ימים שלמים יושב היה ומעתיר בעדם מתוך בכיות ותחנונים שישוחררו מחובת הגיוס.

בת יחידה היתה לו, אשר נישאה לחתנו המופלג בתורה, רבי דוד משה רבינוביץ זצ"ל הי"ד שכהן כראש ישיבות כתר תורה, להם נולד בן יחיד, הינוקא אברהם אלימלך יחזקאל אהרן. בהיותו בן שלוש שנים חלה הבן, תפילות רבות נישאו לרפואתו בכל רחבי פולין, אולם שערי שמים ננעלו, והילד נסתלק.

הקים רשת של למעלה משלושים ושש ישיבות בשם "כתר תורה", עליהן מסר את נפשו. הישיבות חוללו מהפכה תורנית בכל רחבי פולין וגליציה, בהן עסקו בתורה כארבעת אלפים תלמידים שרובם לא נמנו על עדת חסידיו. סדרי הלימוד והשיעורים, נקבעו על ידי הרבי עצמו, הוא שקד בכל עת על הצלחתן המרבית בכל התחומים.

נהרג על קידוש השם בגטו ווארשא ביום שב"ק פרשת עקב שנת תש"ב, ולמחרת קברוהו בבית העלמין "גנשא" אשר בוורשא, שם נמצא קברו הקדוש עד יבוא גואל.

(מלכות בית רדומסק)

***

זרעא חייא וקיימא

הרה"ק רבי שלמה חנוך מראדומסק זיע"א שהה בחורף של שנת תרצ"ד, בצ'כוסלובקיה בעיר נשוביצה. באותה עת שהה בארץ ההיא הרה"ק רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש זיע"א, בעל 'מנחת אלעזר', בעיר באזאן. החליט איפוא הרה"ק מראדומסק כי יטול עמו את חתנו הרה"ק רבי דוד משה רבינוביץ זיע"א שהיה עמו, ויחדיו יסעו להקביל פניו של הרה"ק ממונקאטש כדי להתברך ממנו בפקודת ישועה ורחמים להפקד בזרע של קימא. נסע איפוא בלוויית חתנו רבי משה'לה, כשאליהם מצטרפים כעשרים וחמשה איש. משהגיעו נכנס הרב הקדוש לבדו אל חדרו של ה'מנחת אלעזר', ושניהם הסתגרו בחדר זמן רב, כשכולם ממתינים בחוץ בקוצר רוח לדעת מה ייעשה בענין.

כעבור זמן רב נפתחה הדלת והגבאי קרא לחסידו הנאמן של הרב הקדוש מראדומסק ה"ה הר"ר נפתלי בעסער, בבקשה לקרוא לרבי משה'לה. משהגיע רבי משה'לה ציווהו הגבאי ליתן להרבי בעל 'מנחת אלעזר' 'קוויטעל' בצירוף פ"נ, וכה עשה. כל אותה עת היו פניו הקדושות של רבי שלמה כפני אש להבה ממש. לאחר מכן ציוה לכל חסידיו שבאו עמו שיתנו 'קוויטעל' בצירוף פ"נ להרה"ק ממונקאטש, וכן היה. כל המעות שניתנו כפדיון נפש באותה שעה נותרו בחצר מונקאטש, שני הצדיקים נהגו בכבוד רב האחד במשנהו כל שעת הביקור, אחר נפרדו ורבי שלמה שב בחזרה למעונו בעיר נשוביצה. בדרך נסיעתו חזרה מחצר מונקאטש, סיפר לנאמן ביתו הר"ר נפתלי בעסער, כי הרה"ק ממונקאטש הבטיח לו שלחתנו רבי משה'לה יוולד בן זכר, אבל תנאי התנה עמו ה'מנחת אלעזר' כי הוא רוצה לשמש כמוהל לרך הנולד, והרה"ק סבר וקיבל.

והיה ביום השישי ערב ש"ק י"ט לחודש תשרי נתמלא ביתו של רבי משהל'ה כולו אורה ושמחה, בן נולד לו למזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת. ה'מנחת אלעזר' הגיע אכן במיוחד ממונקאטש לסוסנובצה אל ברית המילה שהתקיים ברוב פאר והדר ביום ו' עש"ק בראשית כ"ו בתשרי, ואף שימש כמוהל לרך הנולד ושמו נקרא בישראל: אברהם אלימלך יחזקאל אהרן. שלשת שמותיו הראשונים על שם זקניו הקדושים, בעל 'חסד לאברהם', בניו בעל 'כנסת יחזקאל' והרה"ק רבי משה אלימלך הכהן ראבינאוויץ זיע"א, ושמו הרביעי על שם אהרן כהנא קדישא, שכן נולד ביומא דאושפיזא דיליה.

(ספיר ויהלום פר' תזריע ע"ט - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)