הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע
רבינו נולד בשנת תקפ"ג. היה איש קדוש ונורא, וכבר בשחר טל ימי ילדותו התפרסם שמו כעילוי עצום, וחיבר הרבה ספרים בהלכה ובאגדה כיד ה' הטובה עליו, וכיון שלא עלינו לא השאיר אחריו צאצאים, הדפיסו תלמידיו הרבים את חיבוריו הבהירים.
ספריו חשובים וידועים בקרב תפוצות אלפי ישראל, וביניהם אנו מוצאים את הספרים הנודעים, פרי צדיק על התורה, תפארת צבי בעניני יורה דעה, רסיסי לילה ממה שחלם בלילה דברי תורה, צדקת הצדיק, פרי לצדיק, משיב צדיק, ועוד. בנוסף לגאונותו האדירה היה גם מקובל מובהק, ובספריו אנו רואים בקיאות נפלאה בכל מכמני התורה. בסוף הספר "משיב צדק" נדפסה דרשה שדרש בשמחת הבר מצוה שלו בהיותו נער בן י"ג שנים בלבד.
הוא הסתופף בצלו של הגה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא זי"ע, יחד עם רעו הגה"ק רבי יהודה לייב איגר זי"ע מלובלין שהמשיך באדרת הנהגת העדה, ואחרי פטירת רבם זה, הכתירוהו התלמידים להיות ממלא מקומו בלובלין, ואף בנו לו בית המדרש גדול ומורחב.
היה מחשיב ארוחת ערב לסעודת מצוה...
לאחר שהתקרב הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א אל רבו רבי מרדכי יוסף מאיזביצא זיע"א החל לנהוג בחסידות ופרישות יתירה, כשבין הנהגותיו החדשות היה שלא אכל בשר כי אם בסעודת מצוה, וכיוצא בזה גם חדל מלאכול ארוחת ערב. נודעו הדברים רבו ויגזור עליו כי יסעד את סעודת הערב מדי יום ביומו, ואכן היה רבי צדוק מקפיד ביותר לשמור את דברי רבו ולאכול ארוחת ערב, ועוד היה מחשיב את ארוחת הערב לסעודת מצוה, שהרי הוא מצווה ועומד על כך, ומקובל כי בכל ערב, בשעה שהיה פונה לסעודתו, היה אומר: הריני מוכן ומזומן לקיים מצוה לשמוע דברי חכמים.
