הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זי"ע בעל צדקת הצדיק ט' אלול תר"ס
רבינו נולד בשנת תקפ"ג. היה איש קדוש ונורא, וכבר בשחר טל ימי ילדותו התפרסם שמו כעילוי עצום, וחיבר הרבה ספרים בהלכה ובאגדה כיד ה' הטובה עליו, וכיון שלא עלינו לא השאיר אחריו צאצאים, הדפיסו תלמידיו הרבים את חיבוריו הבהירים.
ספריו חשובים וידועים בקרב תפוצות אלפי ישראל, וביניהם אנו מוצאים את הספרים הנודעים, פרי צדיק על התורה, תפארת צבי בעניני יורה דעה, רסיסי לילה ממה שחלם בלילה דברי תורה, צדקת הצדיק, פרי לצדיק, משיב צדיק, ועוד. בנוסף לגאונותו האדירה היה גם מקובל מובהק, ובספריו אנו רואים בקיאות נפלאה בכל מכמני התורה. בסוף הספר "משיב צדק" נדפסה דרשה שדרש בשמחת הבר מצוה שלו בהיותו נער בן י"ג שנים בלבד.
הוא הסתופף בצלו של הגה"ק רבי מרדכי יוסף מאיזביצא זי"ע, יחד עם רעו הגה"ק רבי יהודה לייב איגר זי"ע מלובלין שהמשיך באדרת הנהגת העדה, ואחרי פטירת רבם זה, הכתירוהו התלמידים להיות ממלא מקומו בלובלין, ואף בנו לו בית המדרש גדול ומורחב.
סגולת ספרי הכהן מלובלין
מסופר, פעם נסובה השיחה אודות תורתו של רבי צדוק אצל הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע, ותוך כדי דיבורו התבטא מהרי"ד ואמר שמספריו רואים שהיה גאון בחסידות, מפני שכל יסודותיו הוא מבסס על דברי חז"ל ואף רעיונות עמוקים בדרך החסידות מוצא להם שורש ומקור במדרשי חז"ל, כך שקשה להפריכם (מפי הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמן זצ"ל).
העיד חתנו של הגאון רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל: ספרי רבי צדוק הכהן היו חביבים בעיניו מאוד, ועסקתי הרבה עם מו"ח בדברי רבי צדוק הכהן, והיה לו כח גדול לבאר דבריו בטוב טעם, ורוב גדול מספרו "מכתב מאליהו" בנוי על יסודות של רבי צדוק הכהן (קדשי יהושע ח"ה עמ' א'תשנ"א).
כמו כן הבטיח רבינו למשתדלים להדפיס ספריו ולעסוק ולעמול באור תורתו, "היה זה סמוך לעלותו השמימה גילה ברמז... שרצונו הקדוש שלאחר פטירתו יתעסקו בם אנשים וידפיסום ויפיצום על פני התבל, ויהיה למליץ טוב עבור המסייעים והמתעסקים בזה לעשות להם טובה בזה ובבא. והזכיר אז בדברי קדשו את צוואת הגאון הקדוש הנודע רבי ליבוש חריף אבד"ק פלאצק והעיד אז בפה קדשו שקיים הבטחתו ועשה טובה לכל המסייעים בהדפסת ספריו הקדושים"
(מתוך הקדמת רבי שלמה גבריאל רוזנטל ז"ל, המדפיס הראשון של ספר "שיחת מלאכי השרת").
הסבר ה'פרי צדיק' לשתיקה של שלשים שנה
והגיד הרה"ק רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א ('פוקד עקרים' אות א): פקידת עקרים מכונה בדברי חז"ל כן בכל מקום בלשון 'פקידה', שכן מצינו בלשון הכתוב (בראשית כא א) 'וה' פקד את שרה' שהיא הראשונה לדבר זה ולישועה זו משנברא העולם, וידוע דכל דבר בפעם הראשון הוא פתיחת אותו השער לכל דורות עולם, דאחר כך נקל לאחרים לפעול גם כן ישועת אותו דבר אחר שכבר נפתח שער הישועה בדבר זה והכל נכנסים ויוצאים דרך אותו שער, ומאחר שמצאנו ישועה הראשונה בלשון פקידה שמע מינה דזהו שער הישועה של דבר זה כשזוכה שהשם יתברך פוקדו.
