הרה"ק רבי צבי הירש מליסקא זיע"א בעל "אך פרי תבואה" י"ד מנחם אב תרל"ד
הרה"ק רבי צבי הירש זצ"ל נולד בעיר אוהעל בשנת תקס"ח לאביו הגאון רבי אהרן שהיה צדיק נסתר.
בשנת תקע"ו, נפטר אביו רבי אהרון בדמי ימיו, בהותירו את רבינו ילד כבן שמונה שנים, ואת אחיו יתומים בודדים בעולמם. במסירות נפש, הייתה האם
האלמנה, שומרת את אורחתם, דואגת לחינוכם ולהצלחתם בלימודים. עולמה ראתה בחייה, שזכתה לראות בהצלחת כל בניה שהתפרסמו בגדולתם ובצדקתם.
רבו המובהק בנגלה היה הרב הגאון הגדול הנקרא ר' הירשלי חריף זצ"ל בעל 'טיב גיטין', ובכל מקום שמזכירו בספריו מתארו בתור "אדוני מו"ר".
היה תלמידו המובהק של בעל "ישמח משה", וכן הסתופף בצל הרה"ק מוהר"מ מפרעמישלאן זי"ע, הרה"ק מוהר"ש מבעלז זי"ע, הרה"ק ר' אשר מרופשיץ זי"ע ועוד, וכל צדיקי דורו סמכוהו להיות רבי ומנהיג בישראל ובפרט רבו הק' מצאנז זי"ע.
ומבין תלמידיו הכי גדולים והמפורסמים היה הרה"ק ר' ישעיה מקערסטיר זי"ע, שחתם עצמו שההיה "משמש בקודש אצל הרה"ק מליסקא זי"ע".
רבינו הרה"ק ר' צבי הירש זי"ע נתבקש לישיבה של מעלה בי"ד באב שנת תרל"ד בליסקא.
הטעם שיש הנוהגים שלא לומר תחנון כשהם בדרך
משמיה דהרה"ק רבי צבי הירש מליסקא זיע"א נאמר בזה על פי הלצה, כי לכך אין אומרים תחנון כשהוא בדרך, יען שנאמר (בראשית יב ב) 'וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה', ופירש רש"י: לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים, ממעטת פריה ורביה, וממעטת את הממון, וממעטת את השם. ואם אמרו שהדרך ממעטת את הממון, הרי ש'לוקה' - לומר תחנון וללקות על החזה באמירת אשמנו, 'ומשלם' - היינו הוצאות הדרך שממעטת את הממון לא אמרינן.
(ספיר ויהלום פר' לך לך תש"פ - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
ה'יום' מגלה ש'אין עוד מלבדו'
וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד (בפרשתנו ד, לט).
בספר אך פרי תבואה כתב לבאר, דהנה הגם שיש לאדם יצר הרע, מכל מקום כל פועל השם למענהו, וגם את היצר הרע ברא ה' לכבודו, כדי שעל ידי זה יהיה יתרון האור ניכר מתוך החושך.
דבר זה נמצא גם בבריתא היום והלילה, האור והחושך, כי ברא השם יתברך את החושך והלילה, כדי להגדיל את האור ואת היום הבא מתוך החושך.
וזהו ביאור הפסוק 'וידעת היום' - היינו כשתתבונן בבריאת היום והלילה, אז 'והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד' - ואפילו היצר הרע הוא בריאתו יתברך.
ומזה ישכיל האדם לדעת כי בכל מצב שהוא, ובכל מקום שנמצא - אפילו הוא בתכלית השפלות - יכול הוא לעובדו יתברך, שהכל הם בריאותיו.
