הרה"ק רבי צבי הירש הלברשטאם זי"ע אבד"ק רודניק ט"ו באב תרע"ח
הרה"ק מרודניק נולד בשנת תר"ו לאביו הגה"ק מגארליץ ולאמו הרבנית מרת פעסיל בת הגה"ק בעל ייטב לב מטיגוט זי"ע.
בשנת תרכ"ה נשא לאשה את בתו של הרה"ק רבי ישראל מבארנוב בנו של הרה"ק רבי אליעזר מדזיקוב בן הרה"ק מרופשיץ זי"ע, ג' שנים היה סמוך על שולחן חותנו, ובשנת תרכ"ח קבע מקום אהלו בצאנז סמוך למשכן זקינו הק' בעל הדברי חיים עד שנת תרל"ה, שאז שלחו הד"ח לסיגוט אל סבו אבי אמו בעל ייטב לב זי"ע. שנה שלימה למד בסיגוט ומילא ידו בש"ס ופוסקים ונתעטר ע"י זקנו בעל ייטב לב בכתר ההוראה.
כצאת השנה לשהותו בסיגוט שם לדרך פעמיו לחזור לצאנז. בבואו לצאנז תהה זקנו הק' על קנקנו ופנה להרה"ק מגורליץ שבא אף הוא אז לצאנז, ואמר לו בנך בעל הוראה טוב, בדברים אלו הוסמך למעשה גם מזקנו הק' בעל דברי חיים.
בשנת תרל"ו לאחר הסתלקות הרה"ק מצאנז חזר רבינו לסיגוט והמשיך לשבת שם על התורה והעבודה כמקדם. כעבור חצי שנה נתקבל לרב בעיר ניסקא כעשר שנים כיהן כרב בניסקא, ובשנת תרמ"ז כאשר אביו הרה"ק נתקבל לרב בעיר גארליץ בחרו קהילת רודניק עפ"י עצתו ברבינו, שימלא מקום אביו ועטרוהו בכתר הרבנות.
רבינו נתבקש לישיבה של מעלה בט"ו באב תרע"ח.
הנני מוכן להיות כלוא בבית הכלא העיקר גמרא
בשנתו האחרונה לחייו חש בעיניו הק' ונחלשה ראייתו, ונסע ולקח את בנו כ"ק מרן אדמו"ר [בעל השפע חיים מצאנז] זי"ע איתו לעיר נירעדהאז באונגארן לרופא עיניים. והרופא קבע שדוק מכסה את עיניו ועליו להמתין שנה שלמה עד שינתחו את העין ואז יתרפא.
כשמוע רבינו את דברי הרופא החוויר כסיד ואמר לרופא האיך אפשרי הדבר והרי לא יהא ביכולתי ללמוד כשנה, התחיל הרופא הנכרי לנחמו בתנחומין של הבל, שגם להבדיל לאחד השרי בממלכה היתה אותה מחלה וריפא אותה בשיטה זו, ורבינו סירב בדבר ונסעו משם.
בבית אמר רבינו זי"ע לבנו מרן זי"ע שאפילו אם יאמרו לי שעלי לשבת זמן רב בבית הסוהר ואפ' במרתף טחוב וצר, אסכים בדבר בלבד שיתנו לי גמרא ללמוד בו שם, אבל האיך אוכל לשבת שנה תמימה כעיוור ולא אוכל לעסוק בתורה, כך איני יכול לחיות כלל, ולאחמ"כ יצא רבינו זי"ע עם בנו מרן זי"ע לעיר המלוכה וויען, לדרוש ברופאים מפורסמים, אך אז כבר היה מידי מאוחר והרופאים כבר התיאשו מרפואתו.
