הרה"ק רבי פנחס מנחם אלתר זיע"א בעל ה'פני מנחם' ט"ז אדר תשנ"ו
כ"ק אדמו"ר רבי פינחם מנחם אלתר זי"ע מגור נולד ביום שבת קודש פרשת פינחס כ"א תמוז שנת תרפ"ו בעיירה פאליניץ בפולין, כבן זקונים לאביו הרה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זי"ע בעל ה'אמרי אמת' בן הרה"ק ה'שפת אמת'. ולאמו הרבנית הצדקנית מרת פייגא מינטשא בת (גיסו של ה'אמרי אמת') הרה"ק רבי יעקב מאיר בידרמן הי"ד חתן בעל השפת אמת זי"ע.
כאשר כבשו הגרמנים את פולניה הצליח להימלט עם אביו האדמו"ר, והגיע לארץ ישראל בשנת ת"ש.
שימש במשך שנים רבות כראש ישיבת 'שפת אמת' של חסידי גור בירושלים, ונודע כתלמיד חכם מופלג. נקרא על שם ספרו 'פני מנחם'.
מונה כאדמו"ר חסידות גור משנת תשנ"ב, לאחר שנפטרו אחיו האדמו"רים הרה"ק רבי ישראל בעל 'בית ישראל' והרה"ק רבי שמחה בונים בעל 'לב שמחה'. רבינו נפטר בפתאומיות במוצאי פורים שנת תשנ"ו זי"ע.
לפעמים כשנראה לו לאדם שהוא ׳מפסיד׳
באמת אינו אלא ׳מרוויח׳
אל ה׳פני מנחם׳ מגור זי״ע נכנס פעם אברך המדוכא בייסורים ושפך לפניו את מר לבו, אחר שבנו יחידו מחמד נפשו הנולד לו שנים רבות לאחר נישואיו, חלה אנושות ושבק חיים לכל חי ל״ע, ועתה נפשו בשאלתו לדעת מה ה׳ אלוקיו שואל מעמו בלקחו ממנו מתנה יקרה זו.
אמר לו ה׳פני מנחם׳, הנה בשנות ילדותי הזדמן לי להיות בבאנק (בנק), וראיתי יהודי נכנס וסכום גדול בידיו והוא מעניק את הסכום כולו לפקיד דשם, מיד נתמלאתי רחמים עליו שאת כל כספו ורווחיו נתן לעובד הבאנק ולא נשאר לעצמו מאומה מכל זה. לאחריו ניגש מאן דהו, והפקיד נתן לו סכום מעות גדול ביותר, שמחתי שיהודי זכה למתנה גדולה כל כך.
אך לאחר שנים מספר כשבאתי לכלל הבנה או אז הבנתי כי אדרבה פני הדברים להיפך הגמור הם, כי זה האיש אשר כל כך ריחמתי עליו, הרי הוא ׳עשיר׳ גדול שהפקיד סכום הגון אצל פקידי הבאנק בהיתר עיסקא כדת וכדין - ומעתה ישא קרן זה רווחים פירות ופירי פירות, ואילו השני שקיבל מעות רבות לא היה אלא ׳לווה׳ שמעתה נתחייב להחזיר את הכסף בריבית הרבה.
מכאן למדתי - סיים ה׳פני מנחם׳ - שלא תמיד מה שנראה לעיני בשר הוא האמת, ולפעמים כשנראה לו לאדם שהוא ׳מפסיד׳ באמת אינו אלא ׳מרוויח׳, וכמו כן אתה, אין לך להתחיל לשקוע במחשבות מה רוצה השי״ת ממך, כי לא לקח ממך מאומה, אלא נתן לך רבות... ואף אם אינך רואה זאת בעיני בשר.
(באר הפרשה)
הכנה לתפילה
דרש הרה"ק ה'פני מנחם' זיע"א: בילדותי שמעתי מפי אבי הרה"ק האמרי אמת זיע"א מענין ההכנה קודם התפילה, לידע ולהתבונן כיצד ניגשים לתפילה, והגיד בשם צדיקים, לפרש דברי המשנה 'חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים', היינו שבאותה שעה ביקשו שיהיו יכולים לכוין בתפילתם, כי גם על הכוונה בתפילה צריכים זכות. תפילה היא מהדברים שעומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלין בהן, וכי יתכן לגשת לתפילה לפני מי שאמר והיה העולם אחר שכבר שמעו חדשות העולם ושערי המחירים וכיוצא בזה, מניחים תפילין ומתפללים בחיפזון וחולצים אותן וכבר עומדים אחר התפילה
